תערוכת היחיד של נועם עומר “נפילים” בבית האמנים בירושלים נפתחה ב7.8 ותימשך עד ה2.10 אוצרת: גלית סמל
העבודות בתערוכתו של נועם עומר "נפילים" עוסקות בחוויה טרגית-גרוטסקית של הקיום. רמזים מאיימים מרחפים מעל דמויות בלתי קונבנציונליות, המתוארות כנפילים
– יצורי ענק בעלי צורה חריגה, הנתונים תחת מצבים שונים של איום, ומעלים על הדעת מצבי קץ. האיום מעוות את הדמויות, גורם להן לאבד את צורתן ולהפוך לקריקטורות של עצמן. בתוך כך הן מתכערות וחושפות צדדים בלתי אנושיים. בעבודותיו של עומר נוצר ערבוב בין ייצוגים שונים של זמן, החותרים לבו-זמניות; מעין זמן חדש, וירטואלי, המתקיים בשוּמָקום ומקנה תחושה של מרחב קיברנטי משותף, המשולב באקט היצירה וההתבוננות. העבודות מורכבות ממערכות של סמלים בלתי נהירים לצופה, הטורדים את שלוותו. הטלטול המתמיד בין הטרגי ליומיומי ובין האבסורדי להגיוני עומדים ביסוד מכלול יצירתו ומעניקים לה את אופייה הייחודי.
תערוכת היחיד של רות נורמן “תמה” בבית האמנים בירושלים נפתחה ב7.8 ותימשך עד ה2.10 אוצר: מידד אליהו מפגש גלריה: יום שבת 18/9/21
במשך שנה תמימה ציירה רות נורמן 48 פרגמנטים מתוך שטיח פרסי, שגילתה בעת ביקור בבית חברתה. נורמן פירקה את השטיח החידתי במבטה ובודדה מקטעים ממנו לכדי אינדקס אישי של דמויות אנושיות, של בעלי חיים ושל התרחשויות מעולמות אגדתיים. לאחר השלמת מלאכת האיסוף וההיכרות עם אופני הציור של כל מקטע פנתה האמנית לפעולה מדיטטיבית של ציור בטכניקה שפיתחה עם השנים: הנחת נוזל מחיקה מדולל על גיליונות נייר שחורים דחוסים. פירוק המבנה המקורי, גריעת העיטורים המרובים ופיזור הדמויות במרחב דמיוני חדש – אלו הולידו נופים חדשים, ריקים וחשוכים ברובם, העשויים מנגיעות בודדות אך דרמטיות של צבע לבן, היוצרות ספק עננים, ספק עשן, ולעתים – אורות של עיר או של כפר במרחק. המחזתן מחדש של הסצנות המרובדות בתמונת השטיח והעלאת הזיכרון האישי מייצרות בעבודותיה של נורמן תיאורים מתעתעים ורבי פנים.
תערוכת יחיד של איתי רון גלבוע “אוויר כבד” אוצרת: סמל גלית נעילה: שבת, 2 אוקטובר 2021 מפגש גלריה: שבת, 28 אוגוסט 2021 12:00
גופים גדולי ממדים ניצבים בחלל. אלה הם אובייקטים חלולים הנדמים לתיבות המוגדרות באמצעות קונטור בלבד. רון-גלבע כמו רושם בחלל תיבות בגדלים שונים שבתוכן מופיעים אובייקטים שונים, הוא משתמש בשפה צורנית ייחודית, הכוללת קונסטרוקציה ממוטות ברזל שחורים דקים, המשדרים פגיעוּת. המכלים אוצרים בתוכם לא יותר מאובייקט אחד ורק את האובייקט שלשמו נבנו. כל אובייקט מוקם בדיוק מירבי במכל המתאים למידותיו, ובו מקיים עולם פרטי משלו, שבו חי, גדל ומתקיים ומספק עצמו כמשק אוטרקי. רון-גלבע עוסק בהבניה היחס בין אובייקט (משתנה) למבנה גיאומטרי בעל צורה ידועה שבתוכו החיים מועצמים ומזוקקים לצורתם המיטבית. עבודותיו מציעות התבוננות מעניינת ביחס שבין ריק למלא. התיבות מלאות וריקות בו-זמנית, ויוצרות מודעות סימולטנית לחומר ולהיעדרו.
תערוכת יחיד של נועה לבנת אגמון “Mis(s)placed” אוצר: יובל טבול נעילה: שבת, 2 אוקטובר 2021 מפגש גלריה: שלישי, 10 אוגוסט 2021 17:00
שייכות, זיכרון, געגוע ובית, תפישת המרחב, עיוותו ויצירת מרחבים ונופים “חדשים” אך מעורפלים – כל אלה הם חלק מהותי בפרויקט הצילום והווידיאו של האמנית נועה לבנת אגמון: Mis(s)placed. בשנים האחרונות נעה האמנית על ציר לונדון-תל אביב, מוצפת בתחושות של זרות ושל אי שייכות, שהובילו ליצירת גוף עבודות, המבקש לבחון לעומק את תפישת המרחב ואופני ההתבוננות, זיכרון ושייכות. השימוש במצלמה אנלוגית סטריאופונית ובסרט צילום שחור-לבן מחדד את האיזון העדין שבין אסתטיקה לתוכן. נועה מפרקת את הנופים ואת הזיכרונות ומרכיבה אותם מחדש, מנסה להשתחרר מעול ההרמטיות של הזיכרון, ממפה מחדש את העבר, באמצעותו מנסה למפות גם את ההווה ואת העתיד. היא מבקשת ליצור מנגנוני שליטה וסדר חדשים, מרחבים חדשים של התבוננות חיצונית וחקר של מהות פנימית, ואולי דרכם להגיע אל המקום המושלם, האוטופי, שבו תרגיש בבית.
