סדרת ה TRACE,שהושקה ב־SaloneSatellite במילאנו 2026, טליה לובטון מתרגמת תנועה אנושית, מלאכת יד וזיכרון בין־דורי לכלי עור פיסוליים הנעים בין עיצוב, גוף ואובייקט. סדרת TRACE צילום: טל שחר ישנם חומרים שמבקשים להישאר משטח. ויש חומרים שכאשר נוגעים בהם מספיק זמן, הם מתחילים לקבל גוף. בעבודתה של טליה לובטון, עור אינו משמש עוד כמעטפת, ככיסוי או …
כשהעור זוכר את הגוף: הכלים הפיסוליים של טליה לובטון לקריאה »
קרדיט תמונה:Ulysse Lemerise Bouchard – OSA images בלב יער שקט בקוויבק, על מדרון הפונה אל בריכת מים קטנה, נבנה בית שאינו מבקש להגדיר משפחה, אלא לאפשר לה להתהוות. Maison de la Coulée douce, פרויקט של סטודיו La Nony FAMILI יחד עם Le Local Design, מציע מבט עדין על מגורים רב־דוריים, שבו האדריכלות אינה כופה מבנה …
קרדיט צילום:pulpo בתערוכת Maison&Objet 2026 מציגה pulpo את Industrial Art – לא כהרחבה של קולקציה קיימת, אלא כהסטה של נקודת המבט. במקום לעסוק בעיצוב כאובייקט מוגמר, הקולקציה מציבה את החומר עצמו במרכז, כחומר גלם וכשדה פעולה. קרדיט צילום:pulpo בטון, פלדה ואלומיניום – חומרים המזוהים עם בנייה ותשתית – מנותקים כאן מתפקידם המקורי, ומוגדרים מחדש דרך …
בין תנועה לשהות, בין מקום לזיכרון, נפרשת התערוכה “אָנָה אֵלֵךְ” בחלל האמנות רוטשילד 69 – תערוכה קבוצתית הבוחנת את מושג השייכות לא כעובדה, אלא כתהליך מתמשך של התהוות. העבודות המוצגות בה נעות בין גיאוגרפיות, זהויות וזמני חיים: אמנים שעלו לישראל פוגשים באמנים שעזבו אותה, ויחד הם יוצרים מרחב שבו שייכות אינה יציבה אלא מתחלפת,נבנית ומתפרקת …
אָנָה אֵלֵךְ – על שייכות ואי שייכות במרחב שבין צילום לאדריכלות לקריאה »
קרדיט צילום: Kelly Tooze קרדיט צילום: Kelly Tooze יש בתים שנועדו למגורים, ויש כאלה שנבנים סביב רעיון של שהות. הפרויקט ב־Jumeirah Golf Estates, דובאי. נע בין שני הקטבים הללו, בית משפחתי מצד אחד, ומרחב של התכנסות מצד שני.הלקוחות ביקשו ליצור בית המשלב בין שפה עכשווית לבין זיכרון תרבותי עמוק, בהשראת שורשיהם הדרום־אפריקאיים. הבחירה בשפת “Modern …
צילום: יורם בוזגלו תערוכתו של מאיר אפלפלד בגלריה רוטשילד אמנות אינה מציגה רק סדרת ציורים, אלא מהלך מתמשך של חקירה. ציורי טבע דומם, פרחים, תפנים ונופים שנוצרו בשנים האחרונות פועלים יחד כשדה אחד, שבו הציור נבחן דרך התנאים המאפשרים את הופעתו. במרכז התערוכה עומדת מערכת יחסים כפולה: בין ציור הנעשה מתוך התבוננות ישירה לבין ציור …
בין התבוננות לזיכרון: על ציורו של מאיר אפלפלד בתערוכה “בין השמשות” לקריאה »
קרדיט תמונה:Onnis Luque מבנה הסטודיו שתכנן משרד Taller Di Frenna Arquitectos בקולימה, מקסיקו, אינו מתפקד רק כמקום עבודה, אלא כהצהרה על אופן עבודה. זהו מרחב שבו תכנון, ניסוי וייצור מתקיימים במקביל, ומגדירים יחד סביבת עבודה שאינה מסתפקת בתוצאה, אלא מתמקדת בתהליך. קרדיט תמונה:Onnis Luque הבניין מאגד תחת קורת גג אחת חללי עבודה פתוחים, חדרי ישיבות, …
צילום:Nicki Evans עבודת האמנות Arc Zero, שהוצגה ביוסטון, מציבה את האור כחומר מרכזי וכאמצעי לבחינת יחסי גוף, מרחב ותפיסה. במקום להתייחס לאור כאל אלמנט המאיר אובייקטים, העבודה הופכת אותו לגורם פעיל המייצר את המרחב עצמו. הפרויקט בנוי כמערכת מרחבית שבה מופיעה קשת אור ספקטרלית, הנוצרת דרך מנגנון של שבירה והחזרה. הקשת אינה אובייקט יציב, אלא …
Arc Zero: מיצב אור ביוסטון הבוחן תפיסה, תנועה ומרחב לקריאה »
צילום: עמית גרון במרכז בית זה לא עומד חלל פתוח, אלא אובייקט.ליבה שחורה, מבריקה, כמעט אטומה, חוצה את הבית ומארגנת אותו סביב ציר ברור. היא אינה רק אלמנט פונקציונלי, אלא נקודת ייחוס: אליה מתכנסים, ממנה מתרחקים, סביבה נעים. הבית, שתוכנן כהסבה למבנה משנות ה־80, מבקש לנסח מחדש את היחסים בין פנים לחוץ, בין פרטי לציבורי, …
ליבה שחורה: על אדריכלות של חיבור והפרדה בבית בתל אביב לקריאה »
העבודות של נועם עומר אינן מציגות נוף, הן מייצרות מערכת. מערכת צפופה, רוויית קווים, שבה ההבחנה בין גוף, צמח ודימוי מתערערת עד כמעט היעלמות. בתערוכה “היער הקסום” המוצגת בימים אלו בבית האמנים בתל אביב, נפרש מרחב חזותי אינטנסיבי, שבו הקו אינו רק אמצעי רישום אלא כוח פועל. הוא נמשך, חוזר, מסתבך, ובונה שכבות של חומריות רישומית …
בין גוף ליער: על גבולות מתמוססים בעבודותיו של נועם עומר לקריאה »