במבט ראשון, הפריים המהפנט הזה מרגיש כמו רגע חולף ונקי שנלכד בעדשת המצלמה בתוך מבנה מונומנטלי אי שם בעולם. העמודים האנכיים התמירים, משחקי האור והצל החדים, שתי הדמויות האנושיות המרוחקות ולהקת הציפורים שמפלחת את המרחב – כולם מייצרים תחושה חזקה של תיעוד מציאותי חי. אבל הנה הטוויסט האמיתי, זה שהופך את היצירה הזו למרתקת שבעתיים: לא מדובר בצילום. זוהי הדמיה תלת-ממדית (Visualization) מבריקה של האמן והמעצב וילסון קוסטה (Wilson Costa). האימג' המופלא הזה, שנקרא "The Built Environment", נבחר להוביל את השקתו של ה-Architizer Vision Awards – תוכנית פרסים גלובלית המוקדשת כולה לחגיגת עולם הציור, הצילום, הווידאו וההדמיות באדריכלות. מדובר בפלטפורמה שנועדה להוקיר את אותם "יוצרי דימויים" שמסייעים לנו לדמיין ולחוות אדריכלות עוד לפני שהיא קורמת עור וגידים. כפי שהיטיב לנסח זאת פול קסקייס (Paul Keskeys), העורך הראשי של Architizer:
"האימג'ים האלה מתקשרים רעיונות מורכבים על אדריכלות בפשטות חיננית, ומספקים לנו עדשה שדרכה אנחנו יכולים לבחון את הסביבה הבנויה שלנו בפרספקטיבה רעננה."
וזה בדיוק מה שקוסטה עושה כאן. הוא משתמש בגריד מבני נוקשה, כמעט מקודש, ומפרק אותו בעזרת תנועה אורגנית של ציפורים במעוף. הוא מוכיח שהדמיה ארכיטקטונית טובה היא מזמן לא רק כלי טכני או שיווקי להצגת פרויקט נדל"ן; היא קודם כל נרטיב חזותי. היא היכולת ללכוד אטמוספירה, להעביר קנה מידה ולעורר מחשבה על מערכת היחסים שבין האדם, המבנה והטבע. בעולם שבו הגבולות בין הפיזי לווירטואלי הולכים ומטשטשים, יצירות כאלה מזכירות לנו שהדמיות ארכיטקטוניות במיטבן הן אלו שלא רק מראות לנו איך מבנה עתיד להיראות, אלא גורמות לנו להרגיש איך הוא הולך לנשום.
שם היצירה: The Built Environment
קרדיט הדמיה: Wilson Costa
קונטקסט: מתוך השקת פרסי הויזואליזציה הבינלאומיים Architizer Vision Awards, ניו יורק.