אילן שדה, אמן רב- תחומי הכולל ציור,פיסול, עבודה עם אובייקטים ורדי מייד. מקבל את ההשראה ליצירותיו מכל דבר שהוא נתקל בו, חוויותיו מתנקזות בסופו של דבר לאמנות שלו אם זה ממשהו שקרא, למד או הפנים. הרצון של שדה הוא לקבל חשיפה רחבה לעבודותיו וכן רצון להציג בתערוכות משותפות מוצלחות שמושכות קהל של אמנים.
במוצאי שבת ה 17.4 בשעה 19:30 בגלריה N.D לאמנות עכשווית ברמת גן, חובר שדה לקבוצה של אמנים נוספים: מיכל אורגיל, רותי בן יעקב, שירי דורון, עדי הופמן, נעמי יעקב, עידית לוי, אסד עזי,זויה צ'רקסקי, מרינה קוטלר, אסף רהט, בלה רוזנבאום ורונית רוט חדד לתערוכה "נעצוצים ונעלולים" שאוצרת התערוכה היא רונית רוט חדד, התערוכה תוצג עד ה10.5.
שדה מספר על עבודתו :
"המוטיבציה לעבודה שלי מונעת מהצורך להביע מגוון רחב של רגשות ודעות, רבדים של נקודות מבט וממדים שונים. אני שואף להראות כמה שיותר בצורה התמציתית ביותר, אני מוצא את עצמי במאבק בין הריבוי שאני רוצה להביע לצמצום אמצעי הביטוי החזותי. אני שואף לאמנות כמעט מופשטת עם ממד רעיוני. לכן החומרים שאני בוחר ואופן השימוש בהם חשובים לי מאוד ויש לי צורך לממש אותם בצורה מדויקת. החומר שמייחד את עבודותיי הם פיסות נייר תעשייתי מודפס עם מוטיבים דינמיים מעולם הצומח. בציורים אני מניח את הנייר על יוטה שמוסיף אופי ומרקם, על המצע הזה שאני מצייר. אני קורא לציורים האלה נופים מופשטים. בפסלים אני יוצר תמונה של יצור לא מוגדר המבטא כל יצור חי. הוא עשוי משכבה דקה מאותן פיסות נייר מודפס המדמות עור מתוח על שלד העשוי רשת לול וחוטי ברזל. תאורת פנים שנוספה לחלק מהעבודות מוסיפה גם נגיעה מיוחדת ומרתקת. כשאני מסיים יצירת אמנות, אני רק יכול לקוות שנשאר מקום שבו הצופה יכול להיכנס ולחוות את מה שהוא רואה במוחו".'
על התערוכה
התערוכה עוסקת בנושא הטבע, ממבט המבקש לבחון שאלות על טבע כמושג המייצג הן את הטבע הפנימי והן את הטבע החיצוני במובן של יחסי אובייקט– סובייקט. העבודות שנבחרו לתערוכה, הן עבודות אשר בכולן ניתן למצוא ייצוגים של טבע כזה או אחר אשר מתקיימים בו גם האסתטיקה של הטבע וגם תחושת "המאוים – הבעתה" (מתורגם גם: The Uncanny :אנגלית)–מושג פרוידיאני עבור משהו שיכול להיות מוכר, אך בו–זמנית גם זר, היוצר תחושות אי נוחות. לכן, הייצוגים של הטבע בתערוכה, יכולים להיות גם ייצוגים של טבע האדם, המבט של האדם הפנימי והחיצוני על הסביבה ... טבע בתוך טבע...
טבע פנימי וחיצוני יכול להתפרש בהיבט האורגני, החברתי, והסוציולוגי, ולמעשה באופן תדיר מעלה שאלות על מהות הקיום שהרי החקר המרכזי להבנת תופעות בעולם מתחיל למעשה מהניסיון לפענח סוגיות בלתי פתורות בין התאולוגיה הפילוסופיה והמדע כאשר הניסיון להבין מהו דבר מה "טבעי" ומהו דבר מה "מלאכותי" לא תמיד פתור; אם בכלל.
"ובאוּ וְנָחוּ כַלָּם בְּנַחֲלַי הבּתוֹת ובנקיקי הפלֶעים ובכל הצַעֲצוצים ובכל הנִהְללים" (ישעיהו ז, יט) נעצוצים ונהלולים הנם צמחים קוצניים המוזכרים בפסוק לעיל, ומייצגים את הצמחים ה"נחותים" אליהם שלח אלוהים את הזבובים והדבורים אשר תחתם יצמחו הברוש וההדס. כלומר, ההתייחסות אל מחזוריות הטבע היא היררכית מטבעה, ההיררכיה כמהות טבעית נמצאת בכל הרבדים מלכתחילה.
יתכן שמושג ה"מאוים" מייצג גם את תחושת אי הנוחות התמידית המתקיימת בהיררכיה המוטמעת של "הנשגב מול הנמוך" שהרי אין כמעט מצב בו יצירת אמנות המנסה להתחקות אחר הטבע, תהיה חפה מכל דיסוננס.
סרטה של אנה פרומצ'נקו "רב מדי ופחות מדי" יוצג במקביל לתערוכה במסגרת הפרויקט "סרטי לילה" המוקרנים לרחוב, באוצרותו של דורון פישביין.
"נעצוצים ונעלולים " , פתיחה: מוצ"ש 17.4 בשעה 19:30 ND גלריה לאמנות עכשווית ברמת גן