נועם עומר בבית האמנים בירושלים

האוצרת גלית סמל על עבודותיו של נועם עומר: "במבט ראשון מעוררים הציורים של עומר השתאות והיסחפות המעורבות בתחושה של הצפה. תחושת השיטפון האימתני של הגירויים, שלא נותנים מנוח, מאפשרת הצצה לתוך עולמו הפנימי המוצף והמציף של הצייר.הציורים מכילים פרטים רבים היוצרים עומס ויזואלי טעון שבורא עולמות אגדתיים וקסומים המושכים ומטרידים את הצופה. מארג הקווים צפוף וסוער וממלא באקספרסיביות את הבד עד תום. מלאכת הציור של עומר היא רוגשת וטוטאלית. קווי מכחול צפופים ואובססיביים יוצרים דינאמיות מתפרצת המשתלטת על כל הבד ומגלים את ההגזמה והמופרכות הטמונות בדימויים. בשנים האחרונות מתמקד עומר בציורי דיו, פחם, אקוורל ואקריליק על בדים גדולים מאד המתאפיינים במונוכרומטיות ייחודית… העבודות מלאות בסימבוליקה מסתורית הנעה בין טרגיות לגרוטסקיות ובין אבסורדיות להגיון. מתוך העבודות נגלים עולמות היסטוריים נכחדים, שגיבוריו המיתולוגיים ממשיכים להופיע ביצירותיו כל פעם מחדש. עולמו של עומר הוא עולם תזזיתי שמפציץ ומציף. נדמה שהדמות והרקע, המקווקווים באופן דומה, כמו ניזונים זה מזה. הרקע נוצר ומתהווה מתחושותיה של הדמות והדמות נולדת מתוך הרקע. הרקע חודר לתוך הדמות ומשנה אותה והדמות נשבית בעולם שהיא האצילה. הציורים מעוררים חוויה של גודש, תסיסה רפטטיבית, מערבולות והפצצה של צורות וכתמים המהדהדים את מצבן המעורער של הדמויות שנמצאות במצב של מעבר ותהפוכה. כמה מן הדמויות מנסות לפרוץ או להגיח מממד לממד, כמו בלידה שמתרחשת בין העולמות, כשהדמות והרקע מתחלפים בתפקידים, לובשים ופושטים צורה, פעם מופיעות כרוחות רפאים, ופעם באופן חתוך, כאילו החלק החסר עדיין נמצא בממד האחר ממנו הדמות מבקשת לבקוע…"