היעקבסים מספרים: "כשמשפחת יעקבס הגיעה לכפר הרא‘‘ה עדיין חלבו את הפרות בידיים.בשנת 1936 הגיעו יצחק ורות יעקבס לכפר הרא"ה שבואדי חווארית (הוא עמק חפר). השממה השוררת בכל והביצות שמסביב לא הפילו את רוחם, וכאן החליטו לקבוע את ביתם ולהגשים את חלומם לישוב הארץ. באותם ימים, במשק קטן עם פרות ועיזים שגידלו וחלבו בחצר, החלו לגבן גבינות לצרכי הבית – ובמרחק הזמן, שלמה, הבן, עדיין זוכר את החליבה הידנית לתוך דליי פח ואת בדי הגאזה התלויים במטבח מהם ניגרים מי הגבינה. ברבות הימים, הולך בדרכי הוריו, הקים שלמה, יחד עם אשתו רוני, רפת לתפארת – בה נחלבות הפרות שלוש פעמים ביום בעזרת ציוד חדיש,ואוכלות אוכל הגדל בשדות הבעל של המשק ללא ריסוסים ותוספים – והחלב משובח באיכות בלתי מתפשרת. באמתחתו תמיד נשא חלום לחזור ולייצר גבינות כבבית הוריו. בשנת 1997 החליטו בני הדור השלישי לחדש מסורת אבות, והקימו בצמוד לרפת מחלבה. מחברת המתכונים של סבתא היוותה בסיס למתכונים הראשונים ובעזרתה החלו במלאכת הגיבון ובהמשך רכשו ידע ממחלבות מסורתיות באירופה. כיום מתבצע במחלבה יצור הגבינות בציוד חדיש, בשיטות מסורתיות כנהוג במחלבות קטנות באירופה, תוך הקפדה על תהליכי יצור מבוקרים. במחלבה מעבדים חלב עיזים, צאן ובקר ומייצרים כ – 25 סוגי גבינות איכותיות וייחודיות: קשות, חצי קשות בשלות, גבינות עובשים וכמובן גבינות רכות ויוגורטים".