תערוכת יחיד לאמנית פרוין שמואלי בוכניק שהשטיח הפרסי הוא הקנבס שלה

כך כותבת את טל-טנא על התערוכה :"האמנית פרוין שמואלי בוכניק מעלה ביצירתה הקבלה בינה לבין הגיבורים האגדתיים, בין המיתוס הארכיטיפי הקדום לעולמה הארצי והרוחני. במכוון ובמודע היא מייצרת תמונות ואובייקטים פיסוליים רבי עוצמה הנוגעים באנרגיית החיים. זהו "מסע הגיבורה" המבקשת להתחבר למקור המיטיב, המעניק והאוהב של חיק האם בתהליך שכולו אחדות הניגודים. המסע הוא פנים נפשי, בו האמנית משלבת איכויות חדשות שרכשה, שהן כישורי אגו שהתחשל ופוטנציאלים חיוביים של כוחות הלא מודע. ביצירתה, הדרמה המיתית וגיבוריה משמשים לה לחקירת זהותה. הגיבורים מסמלים את הכוחות הדמונים הפנימיים, מניפת המפלצות: התשוקות, המתחים, הפחדים, הקנאה, השנאה וצללים אפלים אליהם היא מעוניינת לחבור באמונה כי התוודעות והכרה בהם יובילו ליחסי שיתוף פעולה והתמרה רוחנית ומעשית מיצר ליצירה. האמנית טוענת את התוכן הקונקרטי במשמעות חדשה, ומגייסת את המפלצות לטובת האמנות והעצמתה האישית. פרוין מפקיעה סצנה מחיי הגיבור אל יריעת השטיח הארוג, בין סיבי הכותנה והצמר היא מטמיעה את ציור דיוקנה בצבע שמן ופורשת מול עינינו רגע מיתולוגי בו היא מתמזגת וממקמת את עצמה בדמותו. השטיח המשמש כמצע (מוצאו מאיראן כשם שמוצאה של האמנית כמהגרת שעלתה לארץ בהיותה ילדה) רווי ערבסקות אוריינטליות, עיטורים המכילים ומשתלבים עם בבאותה. טרנספורמציה עצמית המבטאת תהליך עמוק, חוויה טרנספרסונאלית המערבת "חקירה חידתית של התהליכים החבויים" בה היא מערבת בין המערבי – המזרחי, העכשווי והקדום. המחזה נפרש לנגד עינינו. לנו לא נותר אלא לקרוא אותו, להתעמק בדפוסיו הקבועים, לנתח את השינויים, וכך להגיע להבנת הכוחות העמוקים שעיצבו את גורלו של האדם, והמוסיפים לקבוע את מהלך חיינו הפרטיים והציבוריים."