באחד מפינות החמד הקסומות של עין כרם בתוך גן טובל ירוק ונוף קסום יוצרת האמנית תמי תמוז. אישה מיוחדת, מלאה בשמחת חיים שיודעת לצחוק על היפה והפחות יפה שבחיים. מסתכלת על החיים והאמנות ממקום בוגר ומפוכח ללא גינונים וללא מניירות. קפיצה לביקור בביתה בו היא גם יוצרת את הכוחל המפורסם שלה, אותה אבקה המיועדת לריפוי וייפוי העיניים וסיור בסטודיו שלה תשאיר אתכם עם טעם של עוד.
בעידן של יחצנות אישית ומותגים, בעולם של פייסבוק ואינסטגרם דיבורים על צניעות נראים מיושנים ללא תקנה. זה יכול להרגיש כמו שריד מאובק מתקופה שאינה קיימת עוד. בתקופה בה נשאלת השאלה האם אמן יכול בכלל להתקיים ללא הקידום והיח"צ ובכל זאת למכור את האמנות שלו. פגישה עם האמנית תמי תמוז בביתה הקסום בעין כרם מוכיח שאפשר גם אחרת.צניעות הוא ערך עליון עבורה ודרך חיים, ערך עליו היא עובדת יום יום, צניעות שלא תהיה העמדת פנים או מלאכותית אלא תהיה אמיתית וכנה. "אני לא אוהבת העמדת פנים, לא של אחרים ובמיוחד לא של עצמי", מעידה תמוז על עצמה. לא ברור מה מעסיק אותה יותר האמנות או תיקון עולם נראה שאחד משרת את השני.שיטוט קצר בסטודיו הממוקם בתוך ביתה מראה כי האמנות היא אמצעי של תמוז להביע את רגשותיה ואת אשר על ליבה בצורה הכנה ביותר. בתוך כל הרעש תמוז בוחרת להתמקד באנושי, במפגש הבלתי אמצעי בין אדם לאדם, מפגש אחד על אחד הרבה יותר קל לה, החשיפה היא ממנה והלאה. היא אינה מעוניינת להיות חלק מהמרדף אחר תערוכות חסרות תכלית ואם כבר תציג אז במקום בו תהיה משמעות לעבודות שלה ולמסר אותו היא רוצה להעביר לעולם: 'אלוהים הוא של כולם'. הרצון שלה הוא להציג את סדרת עבודתיה העוסקות בהצגת שלושת הדתות ביחס שווה. בלי העדפה, לאהוב אנשים ואת העולם ללא הגדרות פרסונליות. אף על כתבה זו מצטנעת תמוז ובהומור האופייני לה טוענת כי סיפור שיפורסם אודותיה לא יהפוך אותה למאושרת או עשירה יותר. תמוז אכן צנועה, רבים לא יודעים שהיא מוכרת ומוערכת מאד בשדה האמנות הישראלית "מי שבאמת צריך להכיר אותי מכיר" היא מציינת.
ביתה ממוקם בשכונת עין כרם בירושלים, הבית האחרון בואדי התימנים בשכונה. מהמרפסת של תמוז מתגלה נוף עוצר נשימה, מקור השראה לציורי הנוף שלה. גם מסעותיה הרבים בעולם עודדו יצירות רבות מתוך זכרונה ומהבטן כפי שהיא מגדירה זאת. היא אינה מציירת מצילומים אלא מתוך החוויה, הזכרון עם האדם או הנוף. ציוריה פזורים בקירות ביתה הקט המלא צבע כיאה לאמנית מלאת שמחת חיים והומור. המפגש איתה גדוש בתובנות והסתכלות מפוכחת על החיים. בעדינות ובצניעות היא מנדבת בשמחה טיפים מועילים . יצירתיות היא חלק בלתי נפרד ממנה ובמהלך חייה היצירתיות באה לידי ביטוי באופנים רבים. היא ציירה מגיל צעיר, עסקה בריקוד, ובשנות ה-70, כשנה לאחר פתיחת הטלוויזיה עבדה כמאפרת בערוץ 1 המיתולוגי. לפני כ-15 שנה פרשה פרישה מוקדמת ועשתה קורס ליצנות רפואית, מקצוע שהתאים לאופי האופטימי והשמח שלה "החלטתי לקחת את הצחוק וההומור למקום טיפולי של אחד על אחד, ואולי אפילו המצאתי שיטה של טיפול דרך הומור. הכי הרבה השראה קיבלתי מאותם הילדים שפגשתי בפעם הראשונה בחיי" אך על הציור לא ויתרה מעולם ועם השנים האומץ והתעוזה לצייר הלכו והתעצמו. היא החלה ללמוד כתלמידת חוץ בבצלאל, החלה ברישומים וציורים על קנבס באקריליק ומשם עברה לציור בשמן. הדרך בה מציירת תמוז יצרה רפרטואר עבודות מגוון ללא סימן לקו ייחודי או העדפה למדיום מסוים. כאמור, היא מציירת את אשר על ליבה.
את אבן הכחל חשפו בפניה חבריה בדלית אל כרמל שהיתה פתרון עבורה לאיפור אלטרנטיבי וטוב יותר מהאיפור הקונבציונלי והסינטטי שגרם לה לא אחת לפריחה. כמאפרת החלה לחפש פתרון והתאהבה באבן המופלאה הזו שעוד מימי מצרים העתיקה נהגו להשתמש בה, ביניהן גם קליאופטרה. הכחל היא אבקת צבע כהה הנוטה לשחור, איתה היו צובעים את סביבות העיניים כדי להבליט את העיניים וליצור רושם שהן גדול יותר. בימי קדם היו מפיקים את הכחל על ידי טחינת גבישים של המינרל גלנה. את הכחל היא מכינה בשיטות מסורתיות בעזרת מכתש ועלי. מאז ועד היום, היא קונה את האבנים, טוחנת ומכינה כוחול הנשמר בבקבוקי זכוכית שמנפחים במיוחד עבורה ומקיימת סדנאות לייצור כחל בסטודיו בביתה.