עידית ברק אופטימית חסרת תקנה עיון בשיריה

ציירים ישראלים
אוקי בבורמן, "תל אביב חוזרת לעצמה", שמן על בד 70X80

בימים אלה יצא לאור ספרה השלישי של המשוררת עידית ברק "רואה אותי ציפור". ספרה הראשון "עד השמיים ובחזרה" יצא לאור בשנת 2016 וספרה השני "להיאחז בענף הקרוב" ראה אור בשנת 2018. שיריה נלמדים בבתי ספר ובאוניברסיטאות ומתפרסמים בכתבי עת ואנתולוגיות ובספריהם של סופרים שבחרו לשלבם בספרם. אין זמן טוב יותר מעת זו לספר שיש בו את הכח לערער את המציאות המורכבת שהביא עימו נגיף הקורונה להטעין אותנו במנה טובה של רעיונות אופטימיים, מעצימים ובעלי איכויות החלמה וריפוי. 

אף משורר אינו אמן טהור. הוא פשוט לא יכול  להיות כזה כי  מה היא שירה אם לא ביטוי לחזון החיים של המשורר? יהיו הנושאים של המשוררים אשר יהיו תמיד מגיע השלב בו המשורר הופך לדובר של נבכי נפשו ושיריו הם תוצר של מיומנות ההתבוננות, הרגישות וניסיון החיים. ברק כותבת : "משורר כותב/ את מה שכולנו/ רואים ושומעים/ כשהוא כותב/ מה שהוא/ מרגיש לגבי זה/ זוהי שירה". עידית ברק עושה זאת בעקביות בשיריה תוך הבנת תשוקתו העמוקה של הקורא למנה הגונה של אופטימיות ותקווה. נראה כי כל רצונה הוא לעודד את רוחו, להגיש לו ישירות אל הלב את הבעיה, האתגר והמציאות עם התשובה והפתרון בו זמנית. היא אינה נזהרת. לא. היא לא נוקטת בגישה של "אופטימיות זהירה" היא הולכת עד הסוף עם האופטימיות והתקווה ועל זה היא מוכנה לשלם בזיעת אפה  והקורא לא יכול שלא ללכת שבי אחר המילים שנכנסות ישר ללב:"איני קונה עוד אשליות/המחיר יקר מדי/וארנקי ריק/עבור תקווה/ אשלם בזיעת אפי". היא אינה מתעלמת מהאתגרים וקשיי החיים אך היא מלמדת בשירייה כל פעם מחדש להכיר בקושי או ברגש של עצב או כעס לתת לו מקום ולשחרר: "יש זמן שהכאב רוצה/ יש להקשיב לו/ אי אפשר לומר לגשם/ אל תהיה גשם!". גם אם קורה דבר נורא, אסון או משבר יש להאחז בענף גם אם הוא קנה רצוץ בסוף המשבר מבטיחה תגלי את הכוחות הקיימים בך. 

לֹא לִטְבֹּעַ
לְהֵאָחֵז בֶּעָנָף הַקָּרוֹב
לֹא לְהִסָּחֵף בַּנָּהָר
לִבְחֹר הֵיטֵב שֶׁיִּהְיֶה בְּהֶשֵּׂג יָד
שֶׁיַּחֲזִיק אֶת מִשְׁקָל הַנֶּפֶשׁ
לְאֹרֶךְ זְמַן
וּבְשׁוֹךְ סְעָרָה
לְגַלּוֹת שֶׁאַתְּ גֶּזַע

(מתוך : הספר "להיאחז בענף הקרוב" , 2018 הוצאת "פרדס" )

זוהי אופטימיות טהורה, אופטימיות ללא תנאי המשתקפת בשיריה של ברק, סוד ההצלחה של עידית ברק נעוץ במילה "אופטימיות" זו התכונה המושכת את הקוראים והאוהדים התרים אחר שירתה. האופטימיות של ברק מלבד היותה טהורה היא אופטימיות המכילה בתוכה את כל הרגשות, את כל המילים ואף את השתיקה. אופטימיות היא היכולת לקרוא בין השורות לראות את הסמוי, לקבל ולחבק את הקשה, המורכב והמאתגר ללא חשש אך עם הפנים קדימה, להמשיך הלאה. 

המערה 

רַק כְּשֶׁתֵּשֵׁב בַּמְּעָרָה
תָּבִין אֶת הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ

אַתָּה קוֹרֵא לוֹ צֵא.
וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא.
הָעֲנָנִים עוֹצְרִים, צִפּוֹר פָּסְקָה מִמְּעוֹפָהּ,
אֲפִלּוּ הַבְּרוֹשִׁים מַרְכִּינִים רֹאשָׁם,
צוֹעֲקִים.
וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא
וְאֵינוֹ בָּא.

אַתָּה מִתְקָרֵב לְאַט.
נִכְנַס וּמִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ
הוּא מוֹשִׁיט לְךָ אֶת יָדוֹ וְאוֹמֵר:
כַּמָּה יָפִים הֵם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ.

(מתוך : הספר "להיאחז בענף הקרוב" , 2018 הוצאת "פרדס" )

ראש הרשימה

אִם לְדַיֵּק
אֲנַחְנוּ רְשִׁימַת צְרָכִים
וְצִנּוֹרוֹת
מַעֲרֶכֶת הַנְּשִׁימָה, עִכּוּל
וּכְלֵי הַדָּם, הָרְבִיָּה
חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים
וְעוֹד אֶחָד לַמִּתְקַדְּמִים
הוֹרְמוֹנֵי הַגּוּף
וּמַעֲרֶכֶת לְבָבִית
עַל זֶה יֵשׁ לְהוֹסִיף
כַּמָּה מַנְגָּנוֹנִים:
שַׁיָּכוּת, הִשָּׂרְדוּת
הֲגָנָה, זִכָּרוֹן
צְמִיחָה, זֶהוּת, הִתְבַּגְּרוּת
מִשְׁפָּחָה
וַדַּאי יֵשׁ עוֹד שֶׁנִּשְׁכְּחוּ
בִּגְלַל הָאַהֲבָה

אֵיךְ הִיא מַצְלִיחָה תָּמִיד
לִקְפֹּץ אֶל רֹאשׁ הִרְשִׁימָה

(מתוך : הספר "להיאחז בענף הקרוב" , 2018 הוצאת "פרדס")

 

ברק אינה נותנת הסברים מדוע פוקדות מצוקות את חיי האדם. האופטימיות שלה אינה מתנצלת. האופטימיות שלה מזכירה את האופטימיות של המיסטיקנים והפילוסופיים ההודים כדוגמת בודהה. כמותם היא מקבלת את המציאות כפי שהיא ומנהלת איתה דיאלוג תמידי ומגישה אותה  בצורה פשוטה הנהירה לכל אדם. 

דברים 

צָרִיךְ לָדַעַת שְׁנֵי דְּבָרִים
אֵיךְ לִחְיוֹת
וְאֵיךְ לָמוּת
וְחוּץ מִזֶּה, יְלָדַי,
לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁלֹּא תִּלְמְדוּ דָּבָר.

(מתוך : הספר "להיאחז בענף הקרוב" , 2018 הוצאת "פרדס" )

 

בכוחה של אמנות בין אם זה ציור, סיפור או שיר לשנות השקפת עולם. ישנם שירים שיחלפו על פנינו, נקרא אותם ונשכח ביום למחרת אך יש את אותן יצירות המצליחות להשאיר חותם בתודעתנו, הנוגעות בנימי נשמתנו ומצליחות לחדור אל מציאות חיינו ולגעת בה. ככה היא שירתה של עידית ברק פשוטה ומדוייקת, חודרת ונוגעת ובעיקר אופטימית חסרת תקנה. 

מְשׁוֹרֵר קוֹרֵא שִׁירָה
מִתְקַלֵּף בִּזְמַן קָצוּב
תְּחִלָּה פּוֹתֵחַ כַּפְתּוֹרִים
אוֹתָם רָכַס בְּקַפְּדָנוּת
 
הִנֵּה יוֹרֵד הָעוֹר
בֵּית הֶחָזֶה נִפְרָשׂ עַל הַבַּמֶּה
וּבְעֵינָיו
אוֹתוֹת שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת
וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן
מִישֶׁהוּ נֶאֱנַח
כְּשֶׁהַמְּשׁוֹרֵר פּוֹרֵם אֶצְלוֹ
כְּפָתוּר רָכוּס חָזָק לַלֵּב

(מתוך : הספר "להיאחז בענף הקרוב" , 2018 הוצאת "פרדס" )