תערוכת היחיד הרביעית של פיליפ בולקיה בישראל נפתחה ב29.12 התערוכה שנדחתה עם פתיחת המלחמה, מקבלת משמעות חדשה בתקופה הנוכחית במובנים של משבר זהות והתפוררות תפיסתית של מה שהיה עד כה מובן ובטוח. התערוכה תוצג בגלרית ורטהימר עד ה26.1.24.
בתערוכה "קורוזיה" יוצגו עבודות מהשנים האחרונות, הכוללות ציורים ופסלים. קורוזיה (בעברית שיתוך) הוא תהליך טבעי של שחיקת חומר והתפוררות, לרוב מתכת, במגע עם חמצן או מים לאורך זמן. העבודות המוצגות מהדהדות מחשבות על מושג הזמן ועל והשחיקה דרך שימוש סימבולי בחלודה כמוטיב חוזר ומאפיין בגוף העבודות. הסימבוליות של השימוש בחלודה מקבלת משמעות חדשה בתקופה הנוכחית ומסמלת לא רק התפוררות חומרית אלא גם התפוררות תפיסתית של הבנות, רעיונות ושאיפות לצד משבר זהות.
את החלודה – אותו חומר חום-אדמדם מאיים שאנו מרגישים מחויבים לנקות ולהעלים מהמרחב – בולקיה בוחר דווקא לשים במרכז הבמה ומשתמש בו באופן אובססיבי בציורי דיוקנאות של דמויות עלומות ובפסלי בעלי חיים שונים. הקורוזיה והחלודה הינן מטאפורות לזמן החולף ולהשפעתו על הגוף, על החפצים, על הזיכרונות וגם על השקפות עולמנו שנשחקו מהמובן והמוכר למציאות שברירית של חוסר ודאות. הקורוזיה היא "מה שקורה לנו בדרך", היא מסמלת את השחיקה שמשנה ומעצבת אותנו ואת סביבתנו מחדש בלית ברירה. על מנת לצייר ולפסל בחלודה, בולקיה פיתח בשנים האחרונות טכניקה ייחודית המפגישה אמולסיה מתכתית עם חומצת נחושת במרקם המזכיר צבעי מים. בנוסף יצר בולקיה שיטת רישום מבוססת על שימוש בסכין חיתוך על גבי משטחי עץ ונייר. שיטה זו מאפשרת לחלודה לחדור לתוך החריצים של הדימוי.
השימוש בחלודה כחומר עיקרי בעבודותיו, מקנה לדימויים הדו -ממדיים ותלת- מימדיים מימד קיומי. בדומה לאמנות התהליכית, עבודותיו של בולקיה נמצאות על רצף זמן מתמשך: נדמה שיש להן עבר ועתיד. דרך ממצאים ארכיאולוגיים היפותטיים, רישומים של נשים מלאות, שופעות בשר או פורטרטים של פליטים אפריקאיים "שקופים", בולקיה יוצר לעצמו מרחב שוטטות דמיוני שבו זכרונות ילדותו, נפגשים עם זהותו הבלתי נסבלת של גבר מזדקן. פיליפ בולקיה נולד בטוניס, גדל בפריז וחי ביפו. ״ערבי-יהודי-צרפתי״, בין מערב למזרח, הוא בחר בעיר נמל כעוגן לזהות משוטטת, חסרת גבולות והגדרות, כאשר הים הוא מולדתו האהובה. החלודה מהווה תזכורת אובססיבית, קול שני, המחזיר אותנו למימדנו האנושי השברירי. גישתו של בולקיה מדגישה את הידיעה כי הדברים הינם ברי חלוף, זמניים ובכך התערוכה מסמלת גם נקודה איזון ורגיעה מסוימת עבורו, מתוך ההכרה וההתבוננות בהשתנות ובארעיות שבחיים.
פיליפ בולקיה: קורוזיה
אוצרות: נטלי ורטהימר, קרן ויינר
נעילה: 26.1.24
גלריה ורטהימר מבנה 36, נמל תל אביב