"אמנות היא הומור, כי המציאות היא הומור; וכך, האמנות היא כמראה חיונית של המציאות, מראה את המציאות בהומור שלה. " אמר המשורר אלי סיגל. נראה כי האמנית הישראלית רינה מימון סיגלה אמירה זו כדרך חיים, מעקב אחר האמנות המוצגת בדף הפייסבוק והאינסטגרם שלה מציג את האמנות ההומריסטית שלה משולבת יד ביד עם המציאות אותה היא חיה וחווה ביומיום בשילוב כתיבתה שתמיד מתובלת בהומור ובראייה מפוכחת ואופטימית על החיים, מאירה את תשומת לבנו לדברים הקטנים, הפשוטים וגם הבנאליים של החיים. וכולם הדמויות, הסיפורים והמצבים מופיעים על הקנבס של מימון בצבעים מרהיבים.
מימון היא בתו של הצייר יצחק מימון ,היא נשמה אמנות מגיל צעיר ונראה כי היא הולכת בעקבותיו של אביה רק עם סגנון אישי ייחודי משלה. בסטודיו של אביה היא החלה להתנסות עם המכחולים והצבעים. מימון התחברה מאד לקומפוזיציות הלינאריות של מונדריאן והעריצה את הסגנון השובב והבועט של אמני פופ ארט עכשוויים נוספים כמו פיטר מקס. כולם באים לידי ביטוי בציוריה. כאמור, הציורים של מימון הם מודרניים, צבעוניים ועשירים בדמויות פנטסטיות, מוקצנות ולרוב גרוטקסיות המלאות בהומור.
הבאנו לכם קצת מעולמה של מימון שגם אתם תצחקו קצת. תהנו!
"קשה לי להירדם משהו ברגע הזה שאמור להיות נעים,של רפיון מוחלט והתמסרות ללא נודע לא בא לי בקלות אף פעם. המחשבות הכי חולות, הכי אסורות מרימות את הראש כשהחושך יורד וכולכם כבר ישנים. אז לפעמים אני נבהלת מעצמי ומציירת במרץ גדול יותר, בצבעים עזים יותר את מה שעל ליבי. את מה שכיף בחיים האלה, את הפחדים שלי שאני מקשטת בהרבה הומור עצמי. אני ממש עייפה, אבל מאד שמחה כל עוד יוצאים ממני ציורים צבעוניים בזכות לילות לבנים לבנים…" רינה מימון
ההסבר לציור, רינה מימון: "רוח רפאיים של הדייר הקודם שנפטר חודשיים לפני שנכנסתי (יש בנינו שלום בית והכינוי שלו הוא "הנפטר"),האיש שנוגע בעצמו זה ברנש שנהג להסתובב יותר מידי סביב הבית שלי ולשאול אותי דברים. לא משנה סיפור ארוך..החייזר שמתחיל איתו הוא הכי וותיק שלי מהילדות וג'וק מת בצד שאין לי אומץ לפנות".
לקטוף זרים מהעצים.