יונתן וולפין באלבום בכורה "הדברים כמו שהם"

התעוזה האופיינית לוולפין התחילה הרבה לפני יציאת האלבום והגיעה לשיאה בקליפ החושפני של הסינגל השלישי שלו "לשאוף ולנשוף"בו הוא משתתף בעצמו ואותו ביים בן זוגו של וולפין חגי סהראי. וכך כל פעם מחדש מוכיחה תעוזתו שהפחד הוא דבר מיותר והוא רק בראש. הוא העז והגיע לאודישינים של תכנית בפריים טיים "הכוכב הבא" עם שיר גאה וקיבל תגובות תמיכה מכל העולם. בשנות לימודיו ברימון  השמיע בפעם הראשונה לאנשים בקורס של יהודה עדר שיר חושפני שכתב שמדבר על יחסים בין שני גברים. גם הפעם התבדה כשגילה שאנשים לא התרגשו במיוחד ולא נפלו מהכיסאות.להפתעתו אנשים התחברו לשיר ולא עשו עניין מזה שהשיר נכתב על גבר. הוא הבין שהקהל אינו מטומטם ופיתח אמונה בו וכמו שהוא מתרגש מזמרים סטרייטים ככה סטרייטים יכולים להתרגש מהשירים שלו. ואז גמלה בו ההחלטה להמשיך וליצור יצירות מהסוג הזה ללא חשש. 

כאמור, האלבום של וולפין הוא הרבה מעבר להגשמה עצמית הוא בעיניו שליחות וחלק מאמירה שהיא הרבה יותר רחבה. לוולפין יש ביקורת  על תעשיית המוזיקה בישראל, שבלי קשר לגאווה לא נותנת מספיק במה ליוצרים חדשים. וולפין טוען כי כל כך קשה עד בלתי אפשרי ליוצר חדש להתשחל לתוך הפלייליסט, התחרות גדולה. בעיניו החשיפה מועטה וזאת שוב בגלל שהתקשורת כל כך חרדה לדעת  קהל המאזינים ולא בוטחת בו ובאינטילגנציה שלו. בחודש הגאווה האחרון כתב וולפין : "חודש הגאווה הגיע, ועל אף שנדמה שאנחנו מתקדמים או לפחות רוצים להאמין בכך, אנחנו עדיין מאחור בכל כך הרבה מקומות שהגיע הזמן להדליק בהם אור. אחד מהם הוא המוסיקה בישראל. מעטים האמנים ששרים שירי אהבה בין גבר לגבר או אישה לאישה. החשש מובן, אבל האם הוא לגיטימי? הרבה אמנים להט"בים מוכרים עדיין כותבים בצורה מעומעמת, בגוף שלישי, כי כך יותר מקובל ברדיו או קל לעיכול. קל למי?" 

וולפין ממשיך לחשוב על כל דרך יצירתית לקדם את האג'נדה שלו ,הוא הקים פודקאסט העונה על השם "גאה לארח" בו הוא  מארח אמנים גאים לשיחה קצרה ולדואט מוסיקלי משותף והוא פועל כל העת ליצור קהילה התומכת ביוצרים צעירים גאים ולקידום מוזיקה גאה. בהחלט קול חדש ואמיץ בתעשיית המוזיקה הישראלית.