אריאלי מציגה בתערוכה שלוש סדרות של עבודות אשר החוט המקשר ביניהן הוא עיסוקה ב"שטאנץ" כמושג, ובחלק מהעבודות כמצע ליצירה. שטאנץ בערך המילוני הוא תבנית קבועה לטביעת צורות ובנוסף משמש כביטוי לדפוס פעולה קבוע. בסדרת השטאנצים בתערוכה, אריאלי משתמשת בכל מיני שטאנצים שאספה אשר שימשו ליצירת פולדרים, מעטפות, ניירות פרסום ועוד. הציור על האובייקט התבניתי מסתיר כמעט לחלוטין את המצע הגולמי כאשר אריאלי משאירה סימנים שצריכים להתגלות לאט תוך כדי צפיה מדוקדקת בציור.
הדימויים המצוירים עצמם, משלבים את המסמן והמסומן בקווים אילוסטרטיביים אשר נדמה לכאורה שאין להם קשר למצע תבנית פס הייצור. אבל הקשר נבנה כשכבה דקה, ככזה המחבר בין החומר לרוח ולמבט. לעיתים יהיה זה פרגמנט של בעל חיים, צמח, גינה או עצי ברוש, כאלו שנתפסו לרגע בזווית העין, ברגע ספציפי בזמן ומשכו את תשומת לבה.
בכל העבודות בוחנת אריאלי את המקומי, המקום בו היא מתבוננת, האם היא חשה בו זרות או שייכות, והאם ניתן לבטא כל זאת במעטה של צבע.
עבודות נוספות בתערוכה מתוך סדרת ציורים של אריחי רצפה, כאשר הדפוס החוזר, ה pattern מתייחס אף הוא לסימנים והמסומנים שאותם אריאלי בוחנת, מובילות אל סדרה נוספת של ציורי שמן על בדים גדולים בדרך כלל. גם סידרה זו מבטאת באופן מובהק את העיסוק של אריאלי בסימנים המתגלים בתוך הדימוי, דרך קווי המתאר העדינים המובחנים מבעד לרקעים של צבעוניות לעיתים בעלת שכבה דקה ולעיתים מהווים חקירה של הדפוס החוזר.
השפעות האורנמנטיקה המזרחית ניכרות בציוריה, וכן שפת האיור שמוכרת לאריאלי היטב מהתקופה בה כתבה ספרי ילדים ואיירה אותם.
אריאלי מספרת שכל החיים ציירה. היא למדה אחרי הצבא אמנות בביהס' לאמנות- "אבני", אך דווקא כשלמדה עיצוב גרפי ב"ויצו", התמקדה בקורסים של רישום וציור אשר החזירו אותה לטכניקות שונות של יצירת אמנות ועבודה אינטנסיבית בסטודיו שלה בביתה ברמת השרון.
נילי אריאלי, ילידת ישראל, 1951, בוגרת מכון אבני תל-אביב, בעלת תואר BA בפילוסופיה ותולדות האמנות, למדה עיצוב גרפי במכללת ויצו חיפה ותואר MA באומנויות מטעם אוניברסיטת תל-אביב, אמנית רב תחומית, מורה לפלדנקרייז. כתבה ואיירה ספרי ילדים ביניהם את " אם אני" ו "עף הכובע" בהוצאת ספרית הפועלים. הציגה בתערוכות קבוצתיות ויחיד בארץ.
