י ', קולנוען ישראלי באמצע שנות הארבעים לחייו, מגיע לכפר נידח בקצה הרחוק של המדבר כדי להציג את אחד מסרטיו. שם הוא פוגש את יהלום, קצין משרד התרבות, ומוצא את עצמו נלחם בשני קרבות מפסידים: האחד נגד מות החופש בארצו, והשני נגד מות אמו. זהו תקציר העלילה של סרטו של לפיד "הברך" שזכה לתשומת לב רבה בפסטיבל קאן 2021 וזכה בפרס חבר השופטים. הסרט עורר סקרנות רבה בשל האמירה הבולטת והביקורת הלא פשוטה של הבמאי נגד הפגיעה בחופש הביטוי של אמנים בישראל. אין ספק כי הצליח לפיד להכניס את דאגותיו המקצועיות, הפוליטיות והאישיות לתוך הסרט הזה. הצלחת הסרט ממשיכה והוא התקבל לפסטיבל טורנטו המכובד שיתקיים בין ה-8 ל-18 בספטמבר יחד עם הבמאי ארי פולמן שאף הוא זכה בפסטיבל קאן על סרטו "איפה אנה פרנק". הסרט יצא לאקרנים בישראל ב5.8.
הסרט מצליח לחשוף את יחסיו האימיבוולנטיים של הבמאי לישראל ומציג תחושת זהות מסוכסכת עימה.זה מעורר את זעמו של יוצר הסרט, אבל במקביל הוא גם מציג רגעים של חיבה לישראל, מקליט שקיעה מדברית בטלפון שלו לאמו הגוססת, ומשתף נסיעה ברכב שמחה עם מקומי לצלילי "היום היפה" של ביל וויתרס. לפיד אמר שתחושת הזהות המסוכסכת שלו התגנבה אליו:"איזו אינטימיות כלפי ישראל התגנבה מאחורי גבי ונכנסה למסך", אמר במסיבת עיתונאים והוסיף כי הוא מעוניין לעסוק יותר בסכסוכים פנימיים מאשר בפוליטיקה. הסרט קופץ בין פלאשבקים לתקופת הגיבור הקולנועי בשירותו הצבאי, שם החיילים מרימים זה לזה טריקים אכזריים, לייאושו הגובר במדבר. "מצד אחד, זה הסרט הכי פשוט שלי", אמר. "באופן נרטיבי, מישהו מגיע למאחז מדברי נידח, משפיע על המקום ומושפע ממנו ואז עוזב. אבל רשמית, זה הדבר הכי פרוע שעשיתי. זה כמו עצב גולמי, המכה בתנודות רגשיות, פוליטיות, אידיאולוגיות ואסתטיות."