אמנות היא תהליך של יצירת דברים בעלי ערך חיצוני באמצעות משיכה רגשית או אסתטית ואדריכלות היא תוצר של תכנון , בנייה ועיצוב. ולמרות זאת ,אמנות חזותית מאז ומתמיד לקחה השראה מאדריכלות וההיפך. אמנות אדריכלית מאפשרת ביטוי יצירתי של קווים, צורות , צבעים וארכיטקטורה הדורשת התמקדות אסתטית ואמנותית, מיזוג של סוגים שונים של אמנות עם חללים. האמן המתעד בעבודתו נושא אדריכלי יודע כי כל סנטימטר של המבנה הושלם לאחר מחשבה ושיקולים אסתטיים ופרקטיים רבים. באמנות אדריכלית ינתן דגש לפרטים הקטנים והפשוטים של האדריכלות. בכוחה של האמנות האדריכלית לחשוף את המבנה או הדימוי המתועד על כל צלליו וגווניו. האמן מציג את המרחב האדריכלי בצורה ובזווית אחרת ממה שיצר האדריכל האדריכלות מצידה מעוררת את דמיון האמן ומכניסה אותו לחוויה מרחבית נוספת. אדריכלות היא חלק בלתי נפרד מהסביבה והמרחב שלנו ציור או צילום האובייקט האדריכלי הופך את האמן לאדריכל המשחק באובייקט תוך שהוא שואב ממנה השראה ליצירת תוצר חדש.
הקשר בין אמנות לאדריכלות
אימרה מפורסמת של דן רייס אומרת כי 'יש שלוש צורות של אמנות חזותית: ציור הוא אמנות להסתכל עליה, פיסול הוא אמנות שאתה מסתובב בה, ואדריכלות היא אמנות שאתה יכול ללכת בה'.
התבוננות באמנות היא חוויה שונה מזו שמסתכלים על הסביבה הכללית, שמנותקת ויזואלית ולא מאורגנת. האיכויות הפורמליות של יצירות אמנות הופכות אותן לחוויות חזותיות מספקות, מה שמוסיף כוח ניכר לאמנות. גודל, קנה מידה, מרקם וערך הם אלמנטים פורמליים באמנות התורמים למשמעות של יצירה. במקרה של ארכיטקטורה , גודל, קנה מידה וערך הם מרכיבים פורמליים המשפרים את הבניין והמבנה.
מגמת השילוב בין שני התחומים אינה חדשה היא החלה מאותם אדריכלים דגולים שהיו גם אמנים בתקופתם כדוגמת גאודי אשר עבודתם שיקפה את החפיפה הקיימת בין התחומים . המגמה הזו נמשכת גם היום .והפער בין השניים הולך ומצטמצם כשהאדריכלות הופכת להיות מדיום המקיף את כל התחומים לתחום אחד. האמנות זקוקה לסביבה נייטרלית ספציפית שבתוכה ניתן יהיה להציג אותה כדי להשיג את האפקט שלה בצורה האופטימלית ביותר ואילו אדריכלות זקוקה לאמנות כדי להפוך את הפלדה, הבטון והלבנים למרחב בו אנשים ירצו לגור.
לאמנות ולאדריכלות יש קשר עמוק המאחד אותם באמצעות העיצוב שלהם, המעצב שלהם ומשמעויותיהם האישיות. שניהם נוצרים באמצעות אותם עקרונות התארגנות, אותם אלמנטים חזותיים, ואותו מעורבות של החושים. לאמנות ולאדריכלות יש משמעות. הם בו זמנית אקספרסיביים ותקשורתיים. האמן "מעצב" אובייקט כדי להביע חזותית מערך מורכב של רעיונות, והקהל הצופה בעבודת אמנות מקבל את הביטוי הזה. אדריכלים יוצרים חללים ראויים למגורים או שמישים אך גם בעלי משמעות מעבר לפונקציונליות שלהם.
להקשר בו שני התחומים מופיעים יש משמעות. ההקשר מורכב מהתנאים החברתיים והפוליטיים הקשורים זה בזה, המקיפים יצירת אמנות או בניין. ההקשר כולל שורה של גורמים, כגון אירועים היסטוריים, מגמות כלכליות, התפתחויות תרבותיות עכשוויות, עמדות דתיות, יצירות אמנות אחרות באותה תקופה וכדומה.
אנו נתקלים באמנות בכל מיני דרכים אשר אשר משפיעים ומוסיפים משמעות וערך ליצירה. הדרך בה אנו פוגשים באמנות אפילו משנה את מראה האמנות. אמנות יכולה להופיע במוזיאונים, בגלריות, ברחוב, במפגשים משפחתיים, בקניונים, במופעים ועוד. בכל אחד מהמקרים, המקום והמבנה משפיע על ערך היצירה ומשמעותה. כל יצירת אמנות נוצרה בהקשר היסטורי, פוליטי, חברתי או דתי ספציפי. הידיעה על הקשר זה מרחיבה ומעמיקה את הידע, ההבנה וההערכה שלנו ליצירת אמנות מסוימת אותו הדבר ואותה חוויה מתרחשת כשאנו חווים מפגש עם מבנה אדריכלי.
אם נחשוב על כל מבנה שהוא נראה כי החל מהאדריכל שתכנן את המבנה , הבנאי שהניח את היסודות , המעצב שבחר את החפצים ועד האמן שיצירותיו מעטרות את החלל כולם אמנים ששילבו כוחות בתוך מדיום האדריכלות הנבחר. ולקהל רק נותר להינות משיתוף הפעולה בין הדיסציפלינות השונות.