בשנים האחרונות חוזר האמן דוד גרשטיין לתחום הציור בצבעי מים בציוריו משלב גרשטיין אמירות אישיות עם דימויים פיגורטיביים, בעיקר בעבודות בצבעי מים וגואש על נייר. תחילה נועדו עבודות אלו להיות סקיצות עבור ציורי שמן גדולים על בד. אולם, עם הזמן מצא האמן עניין בעבודה בצבעי מים על נייר גרידא, והן הפכו למדיום העיקרי שלו. גרשטיין יצר סדרת ציורים אודות ילדותו שהתבססו על צילומים ישנים ועל זכרונות ילדות. סדרה נוספת עסקה בזיכרון חרות אצלו של אמו הרוכבת על אופניים ברחובות רמת-גן, מוטיב אשר לימים התפתח לסדרת רוכבי האופניים בשנות ה-90 ולאחריהן. מוטיב חוזר בעבודות בהן תיאר גרשטיין נופי-פנים של בתים היו החתול ואגרטלי פרחים, שביטאו עבור האמן "שלווה של שגרת היומיום". הן החתול והן אגרטלי הפרחים המשיכו ללוות את עבודותיו עשרות שנים לאחר מכן. תוך התעסקות במוטיבים אלה שאף גרשטיין "לברוח מהמציאות הישראלית הפוליטית לעבר שלווה אולימפית נטולת סערות". באמצע שנות ה-70 יצר סדרת ציורים של אנשים על שפת חוף ים, אשר הושפעו הן מזכרונותיו של האמן מילדותו והן מהתבוננות. סדרת ציורים נוספת כללה את נופי שכונת עין כרם בה חי האמן באותה התקופה וששימשה כתפאורה לקומפוזיציות עתירות-דמויות שעסקו ביחסים בין אנשים ובין בני-זוג.
לגלריית ציורי המים של דוד גרשטיין
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.