ניצניה של הדת הבהאית, הנחשבת דת מונותאיסטית עצמאית חדשה, נבטו בטהראן שבפרס בשנת 1844. שורשיה נטועים באסלאם השיעי אך היא לא נחשבת כזרם באסלאם ומסריה הם אוניברסליים, מאמיניה הם שוחרי שלום עולמי ומכוונים לצניעות ואהבת האדם. הדת הבהאית מונה כשמונה מיליון מאמינים המפוזרים ברחבי העולם מעט מאוד מהם בארצות האיסלאם ורבים בהודו.מרכזה ואתריה היפים של הדת הבהאית הם בעכו ובחיפה. מי לא מכיר מכירים את הגנים המרהיבים והמקדש המוזהב, הבנויים על מורדות הכרמל מעל המושבה הגרמנית, ואת גן רידוואן בכניסה הצפונית של עכו? אבל יש עוד מקום אחד שלא הכרתי כיוון שהוא נחבא מאחורי חומה ושערים והוא סגור תמיד. תמיד – עד השבוע האחרון בו ציינו בני הדת הבהאית מאה שנים לפטירתו של עבאס אפנדי.עבאס אפנדי, המוכר בשם עבדול־בהא, נולד ב־1844 בפרס והגיע לעכו ב־1868 כאסיר וכגולה עם אביו, בהא־אללה (הנביא המייסד של הדת הבהאית).עבאס אפנדי התגורר בעכו במשך למעלה מארבעים שנה והקדיש את עצמו לשירות תושבי העיר, ולעניה בפרט. הוא כונן יחסים טובים בין הבהאים לבין אנשים, קהילות ומוסדות שונים ומגוונים ברחבי האזור. לכבוד השנה ההיסטורית, בית עבדאללה פאשה, בו התגורר עבאס אפנדי בין 1896 ו־1910, נפתח לראשונה לציבור. ארמון הפאשא או בית עבדאללה פאשא בעכו הוא בניין שהיה אחד מנכסיה של משפחת בהאא אללה, אשר שימש את המשפחה המתרחבת, וכמקום להקביל בו את פניהם של עולי הרגל הבהאים שהגיעו אל העיר.
