תערוכה תלת דורית משותפת למרים דרורי, האמנית אסתי דרורי-חיות וגיא חיות

בתהליך החיפוש שקעה דרורי-חיות בעבודותיה של אמה – שאחדות מהן תלויות על קירות ביתה וצילמה אותן. בהמשך מצאה עצמה יוצרת עבודה ששילבה בה חלקי ציור של אמה – כאסמבלאז'. מאז, המשיכה ליצור עבודות מורכבות במגוון טכניקות, שמשלבות מוטיבים, דימויים, מילים ורעיונות – כשספר השירים של אמה מצוי בקרבתה והיא מרבה לעלעל בו. ברצותה להבין את התייחסותה של האם אל בד הציור היא החלה להתנסות בהעתקת סגנונה; את אופן הנחות הצבע של אמה למדה באמצעות מכחולה שלה, מסמנת בתים ועצים שחוזרים בציורי אמה ומעניקה לאזורים אחרים בעבודתה פרשנות משלה. למרבה פליאתה התברר לה שאחדים מהמוטיבים החוזרים בציורים של אמה – שחשבה שניכסה אותם לעצמה –  נוכחים בדרך זו או אחרת בציוריה שלה לאורך כל שנות עבודתה. הבולטים ביניהם הם חלונות, סורגים ודמויות שמתוארות בגבן אל הצופה ומביטות אל מקום אחר; אל יעד נכסף אך לא מוגדר. במקרה שלה, בשונה מאמה, מדובר בילדים ולא בנשים. חיבור מודע בין ציוריה של אמה לבין אלה שלה, הוא שעומד בלב העבודות המוצגות בתערוכה.

גיא חיות, בנה של אסתי דרורי חיות ונכדה של מרים דרורי, הוא אנימטור במקצועו שמצייר גם ציורי קיר. כאשר שמע מאמו על הפרויקט עליו היא עובדת בעת האחרונה, התחבר אליו בטבעיות והחל בהכנת עבודת וידיאו המתייחסת לציור של סבתו, וציור שמשלב צילום ילדות ודימוי שמודפס על הכריכה הקדמית של ספר שיריה. לפס הקול של עבודתו בחר בשיר מתוך הספר, אותו הלחין בעצמו ותשיר רעייתו נועה – זמרת במקצועה. 

התערוכה "לגעת" היא דיאלוג תלת-דורי, במרכזו עבודותיה של האמנית אסתי דרורי חיות, שמתכתבת עם ציוריה ומילות שיריה של אמה מרים דרורי, ואותן תלווה עבודת וידיאו של בנה גיא חיות, שכאמור, משלב בה ציור של סבתו עם שיר שכתבה בספרה היחיד, "לגעת".