ניירות ערך – תערוכה קבוצתית בארטורה

כמה מילים על התערוכה 'ניירות ערך'. שהם כמה מילים על אמנות המבוססת על נייר, המתייחסת אליו כחומר בעל ערך, ועל הערך המרכזי שיש לעבודות אלו בתוך פעולת האמנות. הבחירה בנייר היא בחירה חומרית. בחירה בחי. אילן היוחסין שלו נושא בתוך סיביו את זיכרון העץ, וקשור בטבורו לספר, לידע ולהפצת התרבות.המצאת הנייר התרחשה בסין בשנת 105 לספירה. טצאי לונג, פקיד בחצר המלוכה הסיני, ערבב את קליפת עץ התות, צמח הקנאביס וסמרטוטים יחד עם מים. את החומרים ריסק לעיסה, דחס את הנוזל החוצה ותלה את היריעה הדקה לייבוש בשמש. במשך מאות שנים נדד סוד ייצור הנייר מסין למערב, ונותר מלאכת כפיים הנעשית בידי אמנים. הייצור התעשייתי שינה את ערך הנייר והפך אותו לחומר זמין וזול. מהפכת הדפוס כורכת את הנייר לספר ולנשא יקר ערך של תרבות. שם התערוכה ניירות ערך לקוח בהשאלה מעולם הכלכלה. ובעקיפין נוגע בשאלת ערכה של אמנות, ובפרט בימים אלה.האלימות הכרוכה בתהליך ייצור הנייר – הגריסה, העיסה, הדחיסה מפיקה את עדינות החומר, הדף הלבן. הצבע הלבן והחלל הריק המזמינים ומעוררי האימה במקביל, הופכים את הנייר לזירת התנגדות בה ניתן לקמט ולקפל אותו, להטביעו במים ולהציפו בדיו, לחקוק ולחרוץ, לסמן ולהבעיר. הנייר מאגד בתוכו את השינוי, את הגלגול, מעץ חי לחומר חי, דמוי עור. הידיעה שכמו גוף בשלב מסוים הוא לא יוכל לשאת עוד, מבססת את המתח בין הפעולה למצע.