Threadsun היא תערוכת היחיד הראשונה של גיא ינאי בתל אביב מזה עשור. שם התערוכה לקוח משיר וספר של המשורר יליד צ'רנוביץ פאול צלאן, "Threadsuns" (בגרמנית "Fadensonnen", תורגם לעברית כ"שמשות-חוט" בצורת הרבים). ינאי שינה את שם היצירה הבדיונית לצורת היחיד, כרמז לשמש-חוט אחת. Fadensonnen היא מילה אחת מני רבות שהמציא צלאן בגרמנית. הוא התעקש לכתוב בגרמנית אף שדיבר שפות רבות ואף שאיבד את משפחתו בשואה. ביוגרפיה אישית זו וההחלטה הבלתי צפויה להמשיך ולהשתמש בשפה הקשורה לשנאה ולמוות, הן קריטיות כאשר מנווטים בין המשמעויות, הניואנסים, הקונוטציות והפרשנויות של המונח. ינאי, בדומה לצלאן, מזמין אותנו לתהות כיצד ניתן לצייר לנוכח זוועות ההווה, כיצד ניתן לכתוב בצורה כה עמוקה ויפה לאחר חוויית אובדן שכזו. הפרדוקס הבלתי אפשרי הזה, המצב הבלתי מתפשר הזה, הוא שינאי כל כך מעוניין בו, ומגדיר אותו מחדש בהתאם למצב הקשה הנוכחי שבו הוא – ואנחנו – פועלים.
גוף העבודות החדש המוצג בתערוכה הנוכחית, ממשיך את מסלולו של ינאי בשנים האחרונות, וחוזר למקורות כמו סרטיו של אריק רוהמר (עליהם אמר ג'ין הקמן: "צפיתי בסרט של רוהמר, זה היה כמו לצפות בצבע מתייבש"), כתביהם של מרסל פרוסט ומישל וולבק ויצירתו של האמן סיי טוומבלי. העבודות מתפרשות על פני מגוון רחב של נושאים שגרתיים, משעממים אפילו, הנושאים המסורתיים של הציור המערבי: נופים, פרחים, דיוקנאות, חללים פנימיים. דבר אינו מנסה להיות "פורץ דרך" או "שנוי במחלוקת", מה שעשוי, בתורו, להפוך את התערוכה לכזו בדיוק. הציורים האלה, מזכירים לנו למען מה אנו נלחמים ולשם מה אנו חיים. רגעים קטנים ויומיומיים של יופי ושירה. גם עכשיו, בין הזוועות המקיפות אותנו מאז 7 באוקטובר.
גיא ינאי (יליד ישראל, 1977) הוא אמן שציוריו מתאפיינים בצבעים עזים, צורות פשוטות ועומק שדה שטוח. בעבודתו, הבנאלי מצטמצם למקטעים גיאומטריים תוך הפשטת התייחסויות לעולם המוחשי לטובת חוויה ויזואלית הדומה יותר לדימויים דיגיטליים – דימויי נוף משיטוטיו ברחבי העולם או סצנות מסרטים צרפתיים שדרכן הוא מעלה זיכרונות, למשל. ינאי הציג תערוכות יחיד בין השאר בהארפרס (לוס אנג'לס), Seojung Art (סיאול), König Galerie (ברלין), גלריה מיילס מקנרי (ניו יורק) ומוזיאון חיפה לאמנות.
"אני זקוק לבדידות, אבל זקוק גם לך", תערוכת היחיד הראשונה של פרידריך קונאת בתל אביב, לוקחת את הצופה למסע בעקבות סיפור חייו של האמן ובין מקורות ההשראה שלו. העבודות המרכיבות אותה מציגות נוף חלומי, ספק-מציאותי ספק-בדיוני, מעין כל-מקום ושום-מקום בעת ובעונה אחת. הציורים נשלטים ע"י גווני דמדומים ומשרים תחושה נוסטלגית מלנכולית. בכולם מופיעה דמות בודדת – פוסעת, משוטטת, שקועה במחשבות. בדידותה של הדמות, הנובעת מתוך בחירה חופשית אך מייסרת, מהדהדת את הדיסוננס שבשם התערוכה. מסעו הביוגרפי של האמן, יליד גרמניה המתגורר בלוס אנג'לס, נרמז בעבודות, המציבות רומנטיציזם גרמני ונשגב לצד דמויות מתרבות הפופ. שילוב יוצא דופן זה מוליד ציורים משועשעים ומהורהרים גם יחד, המציפים את הצופה בקשת של רגשות מנוגדים. מבט בוחן חושף את השימוש הייחודי במדיום: קונאת הופך את הציור הדו-ממדי ליצירה תלת-ממדית באמצעות אמירות פואטיות, שהוא חורט בצבע הלח. בחלל הראשון של התערוכה מוצגים שלושה ציורים בגודל בינוני, ובחלל השני מוצגת עבודה אחת בלבד, תחת הכותרת– במבט לאחור, הייתי צריך לבלות יותר בבית – טריפטיכון שרוחבו שישה מטרים, הנחשף כאן לראשונה. מימדיו המונומנטליים של הציור מזמינים את הצופה לבחון אותו מקרוב, ובמקביל להתכנס אל תוך בחינה עצמית, תוך מעקב אחר הקווים המפותלים, השבילים והפרטים המשובצים בו, המעודדים "שיטוט" ויזואלי בנוף המתהווה לנגד עינינו.
פרידריך קונאת (יליד גרמניה, 1974) מציג סגנון אישי של קונספטואליזם רומנטי, ומשלב משפטים פואטיים עם דימויים נוקבים, פעמים רבות מלנכוליים. עבודותיו, המשלבות קומדיה עם פאתוס, מעוררות רגשות אוניברסליים של אהבה, תקווה, געגוע וייאוש. מסעו האישי של האמן מגרמניה ללוס אנג'לס ממלא תפקיד מרכזי בעבודתו, המשלבת רומנטיקה גרמנית ותרבות פופולרית מערבית. קונאת הציג תערוכות יחיד בין השאר ב-KINDL – המרכז לאמנות עכשווית (ברלין), Centro de Arte Contemporáneo de Málaga (מלגה) ו-Kunstsammlung Jena (וינה).
קרן האמנות נסימה-לנדאו – תערוכות יחיד
גיא ינאי – Threadsun
פרידריך קונאת – אני זקוק לבדידות, אבל זקוק גם לך
אוצר: סטיב נסימה
24.5.24 – 21.6.24