לאמנית ויויאן פרץ בן -מאיר סיפור חיים הלקוח מתוך סרט .אמצעיתו טרגדיה אך היא הפכה הכל לאגדה.ויויאן היא אישה של מסע, נדודים, קטיפת חוויות ורצון עז לטרוף את העולם וחוויותיו. יש איזשהו אי שקט טמון בה מצד אחד, אך מאידך היא רגועה ובטוחה כאשר היא יוצרת ובקו האמנותי שלה. ב 20.3.23 תפתח תערוכת היחיד שלה בבית ציוני אמריקה .אוצר: מרק שנדרוב. נעילה: 30.3.23
בתערוכתה הנוכחית המוצגת בימים אלו בוחרת האמנית ללכת אחר המיית לבה. הציור שלה הוא מסע של חיפוש וכמיהה, תפילה או געגוע , לעיתים הוא שמחה מתפרצת, לעיתים עצב וכאב, הציור שלה הוא סרט. אומרת פרץ בן – מאיר: "הציור הוא צורך קיומי שלי, לבטא את עצמי בצבעים ובצורות במקומות שבהם מילותיי דלות ואין ביכולתן להכיל. אלו הם זיכרונות ילדותי הצרובים בי לטוב ולרע הם אלו שעיצבו את חיי, את כמיהותי ורצונותי". מקורות השראתה הם: נופים, דמויות ,ריחות שנצרבו בתודעתה, מוסיקה על שלל גווניה, עולמה הרגשי ורגעים קטנים של חסד והתרגשות. ויויאן נולדה באגאדיר שבמרוקו למשפחה מסורתית וספגה את התרבות סביבה בילדותה. אביה הרב היה סוחר. החיים התנהלו על מי מנוחות עד רעידת האדמה הנוראית שפקדה את העיר וטילטלה את חייה של וויויאן כילדה כבת 14. היה זה מפנה עבור הילדה שלימים עלתה לארץ, למדה את מקצועות הביוטי אך בד בבד למדה ציור אצל מיטב המורים , התרכזה בנושאים מעברה : טקסים, מסורות, נופי ילדותה. ויויאן הציגה ברבות השנים בתערוכות רבות בארץ ובעולם ועבודותיה מצויות בידי אספנים.
