שמיני עצרת – תערוכה חדשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר

התערוכה שמיני עצרת מבקשת לגעת בשולי האסון שפרע את קיומנו הפיזי והמנטלי בבוקרו של יום שבת, השבעה באוקטובר. נאלמה היכולת לתת סימנים באפֵלה שפשתה בנו, ודומה שנותרנו בוהים, חסרי אונים, במראות השבים ומתארעים לנגד עינינו. על קו האופק החובק את חלל התערוכה, מוצגים 31 הדפסים צילומיים המרכיבים עבודה אחת של דגנית ברסט הבנויה משיר של המשורר הפולני תדיאוש רוז'ביץ'. במרווחים בין ההדפסים מוצג מבחר של יצירות מאוסף המוזיאון. שירו של תדיאוש רוז'ביץ' (2014-1921; מפולנית: רפי וייכרט) מגולל שיחה מדומיינת בין בן לאמו, שעיקרה תהייה על היכולת לסכם ולהבין את הדבר הקרוי חיים. לכל מלה בשיר ייחדה דגנית ברסט דימוי. הרצף השירי והחזותי נמתח בתערוכה למיתר ארוך, ארוך מדי, כמידת השעה והכושר להכיל את האימה, הכאב והציפייה לבאות. הרצף מְהלך בין תחביר המלה-דימוי של ברסט לבין עבודות המתמקמות בזיקה למילות השיר הסמוכות להן. העבודות נבחרו מתוך קשב לרגע הנוכחי ובמחשבה על אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון, כמצבור עדויות סמליות וחומריות של הזמן והמקום.