תערוכה זו מציגה מבט רטרוספקטיבי על גוף עבודותיה של רות שלוס שעוסק במערכות כוח בין חזקים ומוחלשים בחברה הישראלית. היא מתמקדת במבטה ההומאני והנוקב באופן בו רות ראתה את המציאות באמירתה הפוליטית האמיצה והברורה בנוגע לפלסטינים; אלה החיים איתנו כאן. עמדתה זו הובילה אותה באופן טבעי לשנים רבות של שיתוף פעולה עם סעיד אבו שאקרה והגלריה באום אל־פחם.
התערוכה מציגה מפגש ייחודי בין איוריה של רות שלוס שעליהם גדלו דורות של יהודים ישראלים לבין יצירות המחאה שלה נגד הנרטיב הקולקטיבי, בין גיבורי הילדות התמימים בספרי הילדים לבין המוחלשים והמנודים, בין איוריה שנוצרו על ידה "מטעם" שנועדו לשרת את מסר התנועה או המפלגה בשנות ה40 וה50 לבין תיאורים ישירים של עוולות וסבל שהחברה איננה מעוניינת לראות.
בנוסף לאיורים, המוצגים לראשונה לצד עבודותיה כציירת, התערוכה מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים באמצעות צילומים המתעדים את הסטודיו שלה שהשתנה לאורך שבעים שנות פעילותה הפוריות.
בשנת 2013 נפטרה רות שלוס, והיא בת 91. ואולם רוחה עדיין כאן, חיה ופועמת, ועבודותיה רלוונטיות מתמיד.
סביר להניח שאילו נשאלה רות שלוס על חלל תצוגה המתאים לתערוכה המציינת מאה שנה להולדתה, תשובתה הייתה – הגלריה אום אל־פחם – על התפר ההומאני שמפגיש בין האישי לציבורי, בין יהודים לערבים.
אוצרת התערוכה: נורית טל-טנא