לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם

מוזיאון תל אביב לאמנות
קאמי פיסארו טחנת הרוח הישנה בקנוקה, 1894, 1902 אוסף סיימון ומרי יגלום צילום: אלעד שריג

מוזיאון תל אביב לאמנות מציין 150 שנה לאימפרסיוניזם עם תערוכה הכוללת יצירות מופת של גדולי האמנים מהתקופה, ביניהם: קלוד מונה, פייר־אוגוסט רנואר, אדגר דגה, ברת מוריזו, קאמי פיסארו, פול סזאן, פול גוגן, פול סיניאק, מארי קאסאט, אלפרד סיסלי ואחרים. התערוכה עוקבת אחר האימפרסיוניזם כתופעה פורצת דרך ומציגה את המקוריות הנועזת והחדשנות שאפיינו את הזרם המרדני, שכיום נחשב לאחד מהסגנונות המוכרים והאהובים ביותר בהיסטוריה של האמנות.

10.7.24 – 14.12.24

אוצרות: נטלי אנדריאשביץ' והילארי רידר

מוזיאון תל אביב לאמנות
פייר־אוגוסט רנואר עירומה מאחור, 1880–1881 אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות עיזבון וילהלם ויינברג, אמסטרדם וסקרסדייל, לזכר אשתו וילדיו, 1958 צילום: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנות

מוזיאון תל אביב לאמנות מצטרף למוזיאונים הגדולים בעולם ומציין 150 שנה לתערוכה האימפרסיוניסטית הראשונה, שהתקיימה בפריז בשנת 1874. כשהופיעו לראשונה העבודות האימפרסיוניסטיות, שהציעו דרכים חדשות ולא מסורתיות ליצירה ולהצגה של אמנות, הן התקבלו כבלתי גמורות ואף נתפסו ככעורות. כיום, לעומת זאת, האימפרסיוניזם הוא אחד מהסגנונות המוכרים והאהובים ביותר בתולדות האמנות. האימפרסיוניסטים פעלו במאה של תהפוכות משנות עולם והיו עדים לשינויים מרחיקי לכת שהובילו להופעת המודרניזם. הם שאפו לשלב את המציאות החדשה בעבודתם: חלקם יצאו מהסטודיו וציירו באוויר הפתוח על מנת לתעד את השפעות האור על הטבע, ואחרים התמקדו בסצנות מחיי היום יום בעיר המודרנית, תוך שימוש בפרספקטיבות לא רגילות ובמשחקי אור וצל על מנת להמחיש את האווירה ואת הקצב העירוניים. 

מוזיאון תל אביב לאמנות
לוסיין פיסארו 1863, פריז, צרפת – 1944, הווד, הממלכה המאוחדת גבעת דוטון מחורשת טילטי, 1915 שמן על בד, 53x43 ס"מ אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות מתנת אסתר פיסארו, לונדון, 1948 צילום: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנות
מוזיאון תל אביב לאמנות
אדגר דגה רקדנית מביטה בכף רגלה הימנית, 1896–1911 (יציקה 1919–1921) אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות מתנת משפחת גריץ, לונדון, צילום: אלעד שריג

התערוכה "לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם" במוזיאון תל אביב לאמנות כוללת כ-80 עבודות: ציורים, פסלים ועבודות על נייר שנוצרו משנות ה־60 של המאה ה־19 ועד תחילת שנות ה־30 של המאה ה־20. היא מדגישה את המקוריות הנועזת ואת החדשנות הבלתי מתפשרת שאפיינו את האימפרסיוניזם כתופעה פורצת דרך בצרפת, באמצעות עבודות מרכזיות של גדולי האמנים כמו קלוד מונה, פייר־אוגוסט רנואר, אדגר דגה, קאמי פיסארו, ברת מוריזו ואחרים. בנוסף, היא מציגה את חדשנותם של הנאו-אימפרסיוניסטים, ביניהם פול סיניאק וז׳ורז׳ סרה, ובוחנת את הופעתו של הסגנון מחוץ לצרפת אצל אמנים כמו ג׳יימס אנסור ולסר אורי.

מוזיאון ישראל לאמנות
ברת מוריזו באי, 1880 אוסף משה ושרה מאייר צילום: אלעד שריג

בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, רוב אוסף האמנות המודרנית של מוזיאון תל אביב הועבר למרחבים מוגנים במרתפי המוזיאון. עם פתיחת התערוכה הנוכחית, חזרו לתצוגה רבות מהיצירות לראשונה מאז פרוץ המלחמה, הן מוצגות בה לצד יצירות אימפרסיוניסטיות מאוספים ציבוריים ופרטיים נוספים. אמנים משתתפים: לסר אורי, ג'יימס אנסור, אז'ן בודן, פול גוגן, ארמן גיומן, אדגר דגה, שארל-פרנסואה דוביני, צ׳יילד האסאם, יוהאן ברתולד יונקינד, יצחק לויטן, מקס ליברמן, קלוד מונה, ברת מוריזו, ז׳אן מצינגר, אנרי מרטן, יעקב נוסבאום, פול סזאן, אלכסיי סטפנוב, פול סיניאק, אלפרד סיסלי, ג'ון סינגר סרג'נט, ז'ורז' סרה, ולנטין סרוב, לוסיאן פיסארו, קאמי פיסארו, מארי קאסאט, ז'אן־באטיסט־קאמי קורו, גוסטב קייבוט, אנרי־אדמון קרוס, פייר־אוגוסט רנואר.