קארן גילרמן העניקה ליצחק בוז׳י הרצוג את הצילום שלה ״עבר ועתיד בידינו״ בו היא מגשרת בין דור השואה לדורות הבאים וקושרת את גורל היהודים בתפוצות למדינת ישראל. קארן ציינה בפני הנשיא הנבחר את הסימבוליות במשמעות הצילום למעבר מהסוכנות היהודית לתפקיד נשיא המדינה.
הצלמת קארן גילרמן הצליחה ברגישות רבה וסמליות חזקה לגשר בין העבר והעתיד בצילום " עבר ועתיד בידינו", בו היא מגשרת בין הדורות בהצגת ידיהן של סבתא רבה דורה דרייבלט אייזנברג ז"ל לבית ברן, ילידת 1922 לודג' פולין, ניצולת מחנה השמדה אושוויץ בירקנאו עם הנינה דניאלה הר צבי, ילידת 2007 בתל אביב, ישראל. קארן יצרה באמצעות הצילום, עדות היסטורית וסימבולית המעבירה באמצעות הצילום את המסר לעתיד ותקווה. לרגל חגיגות 60 שנה למדינת ישראל יזם בנק הפועלים בשיתוף עם YNET תחרות בין 60 צלמים, וביניהם קארן גילרמן הראל, לעיצוב כרזה בה יוצג דגל ישראל. מבחינתה של קארן הייתה זו ההזדמנות להוציא לפועל רעיון עליו חשבה זה זמן רב. הצילום אף הונפק כבול וכרזה מטעם מדינת ישראל ונמצא באוספים חשובים וביניהם: משכן נשיא המדינה, יד ושם ומוזיאון ת"א.
לצילום טוב יש ייחודיות, חשיבות ועוצמה המייתר כל צורך במילים, הוא מדבר בעד עצמו. כך זה הצילום של גילרמן, בצילום של יד ניצולת השואה הכרוכה ביד העולל יש מימד עומק ומסר חזק שקשה להתעלם ממנו. הצילום גורם למתבונן להבין באופן מיידי את הגשר המטאפורי אותו שאפה גילרמן ליצור- חיבור בין עבר לעתיד, הצילום בפשטותו מצליח לגרות את החושים ולהפעילם,לעורר תחושות וזכרון. הצילום מספר לנו את הסיפור של העם היהודי בדרך אותנטית ואמיתית שקשה שלא להזדהות עימו.
דורה דרייבלט ניצולת השואה לא דיברה על השואה במהלך חייה. היא לא הסכימה לדבר על מה שקרה בתקופה הנוראה אותה עברה, ונהגה לומר כי מה שהיה, היה, וחשובים רק ההווה והעתיד. ברוח זו פעלה כל ימיה והשתדלה למצות את החיים במלואם, בחברת בתה, הנכדות והנינים ולאחר התיעוד שבצילום הבינה שהיא שורדת שיצרה ארבעה דורות וחייה קיבלו משמעות מחודשת לחיים. דורה ומשפחתה הוקירו תודה על תיעוד צילום אייקוני שמקבל הכרה בארץ וברחבי העולם. אם היו אומרים לדורה בימים הנוראים בהם שהתה במחנות הריכוז, כי תזכה להגיע לגיל 87, ולחבוק ארבעה נינים בארץ ישראל, הייתה בוודאי מסרבת להאמין. העובדה שזכתה לכך למרות כל מה שעברה, היא לב לבו של מסר התקווה, אותו הצליחו הצילום והבול להעביר לעולם כולו.
קארן גילרמן הראל היא צלמת אומנותית, ילידת תל אביב, המציגה מאז שנת 2005 את עבודותיה בתערוכות בארץ ובחו"ל . כבר מילדות אהבה קארן לצלם, ונהגה להביט בעולם דרך עינית המצלמה, אולם עברו שנים רבות עד שהתחביב הפך למקצוע ולעיסוק העיקרי.
כך תיארה גילרמן את הדרך אותה עברה במהלך השנים: "בזמן השירות הצבאי הוצבתי בדובר צה"ל ושימשתי כקצינת קישור לתקשורת הזרה. שם, תוך כדי ארגון מסיבות עיתונאים וליווי כתבים זרים בבסיסי צה"ל, נחשפתי לעולם התקשורת והפרסום. לאחר השחרור, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, עבדתי כמפיקה בנציגות של הטלוויזיה האמריקאית (TV NEWS ABC בישראל), פרק זמן אותו אני רואה כ"בית הספר של החיים". לאחר תקופה נוספת בה עבדתי במשרד פרסום, החלטתי לעצור וללמוד תקשורת בצורה מסודרת. באותו זמן לא ניתן היה ללמוד בתל אביב תואר ראשון בתקשורת, ולכן נסעתי ללמוד באוניברסיטת לונדון( GOLDSMITHS COLLEGE). במסגרת זו למדתי צילום במשך שלוש שנים, ושם גם זכיתי להציג בפעם הראשונה תערוכה מיצירותיי. שימשתי במקביל גם כצלמת של עיתון "מעריב" בלונדון, וכך זכיתי לצלם אירועים שונים וביניהם לא מעט משחקי כדורגל. מספר שנים לאחר מכן, בשנת 2003 ,נסעתי לניו יורק בעקבות שליחות של ההורים. עבדתי במשלחת הרכש של משרד הביטחון, ביליתי את הזמן הפנוי בביקורים בגלריות הנפלאות לאומנות ולמדתי צילום ואומנות. זכיתי להציג תערוכת צילומים באחת הגלריות החשובות בניו יורק, ובעקבות כך התגליתי כצלמת אומנותית, ומאז הצגתי בעשרות תערוכות בכל רחבי העולם".
גילרמן רואה עצמה כצלמת המאירה בעזרת התמונות נושאים חברתיים ובעלי תוכן. היא פעילה בתשע עמותות שונות המקדמות נושאים חברתיים ופועלת בנושאי צדקה. כך לדוגמה העבירה סדנת צילום והעצמה נשית לנשים מוכות ב"ויצ"ו ירושלים" במסגרת גיוס כספים לארגון, סדנת העצמה לפליטי דרפור, וכן בהגברת המודעות למלחמה במחלת הסרטן.
בנוסף, היא משתתפת בפרוייקט "סיפור דרך" בשיתוף עמותת "אור ירוק" למיגור והעלאת המודעות למלחמה בתאונות הדרכים באמצעות אמנות. במסגרת פרוייקט זה תוצג עבודתה "השמיים הם הגבול" שהסיפור מאחוריו נגע לליבה של גילרמן :במשך שנה וחצי הוגדר עידו כצמח לאחר שנפגע אנושות בתאונת אופנוע, וכפי שהאמינה אימו שיקרה, התעורר וחזר לחיים. קארן הוקסמה מהאופן בו האם והבן שזורים יחד באהבתם, כמו צמתה של האם. "בחרתי לצלם אותו מביט לשמיים מתוך אמונה שלמה שהוא מסוגל להצליח בהכל, השמיים הם הגבול" אמרה גילרמן. עידו משותק ועיוור, אך מרצה בקסם רב במסגרת המאבק בתאונות הדרכים.
בכל הפרוייקטים בו היא לוקחת חלק רותמת גילרמן את כוחו של הצילום לתעד, להנציח ובעיקר להעביר מסר שמטרתו לחולל שינוי.
