האמנית רות קלמר עובדיה מציגה תערוכה אחת בשתי גלריות

קלמר-עובדיה הכשירה ומכשירה עד היום עצמה בלימודי ציור במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, כשבמקביל להן היא מאתגרת את עצמה, באופן קבוע ובלתי מתפשר, בתרגולי שליטה במכחול; בבחינה, בהבנה ובמיצוי של נושא אותו היא בוחרת לצייר; בתרגום האובייקט הנבחר על ידה לציור על גבי הפורמט בפרופורציות המדוייקות; בבחינת הפרספקטיבה של הדימוי המתואר ויישום תלת-ממדיות בו על ידי משחקי אור וצל המתקבלים באמצעות כתמי צבע וכדומה. קלמר-עובדיה נעזרת, כבר בשלב הסקיצה של כל ציור שלה, בתצלומים שערכה לדימוי הנבחר לציור. על פיהם היא רושמת את הדימוי על גבי הפורמט בגירים מסיסים במים. התצלומים משמשים אותה גם בהמשך עם הנחת הצבעים. התצלומים מהווים כלי עבודה אלמנטרי ומעין אבני בוחן לבדיקה עצמית שלה כיוצרת, אם התוצאה שהתקבלה על מצע הציור תורגמה על ידיה נכון, ותצביע על שליטה אמנותית משביעה רצון כמו גם על התאמתו של המדיום בו בחרה לתאר את הדימוי. היכולת ליצירה אמנותית היא, כידוע, מולדת וגם נרכשת. כל אדם יכול להפוך לאמן בתנאי שיש לו רצון ללמוד, לתרגל ולא להכנע לכישלונות. חוקרי אמנות סוברים שהאמן נמצא בבסיס הפרמידה, והצופה בעבודותיו נמצא בראשה, שכן יצירת אמנות הופכת לכזו רק בראשו של הצופה. ללא הימצאותו של הצופה – היצירה תהיה לא יותר מאשר בד או נייר ועליו צבעים. הפוטנציאל היצירתי של האמן המיישם מיומנויות ביצוע, העמקה והכשרה של כללים מקצועיים ושיטות טכניות באמנות – רק מתחזק ומביא אותו לידי חשיבה ביקורתית, המעלה אותו לראש הפרמידה, ואכן קלמר-עובדיה מכוונת באופן מודע ומעשי את דרכה למקום זה.