מחזור העבודות 'לכי לך' הניצב במרכז תערוכתה של אן בן אור 'להיאחז בשולי הזמן', סוחף אותנו למחוזות של זמן ומקום אחרים. בן אור, שמכירה את סוד הציור התבוננות, השתלמה בבית הספר לציור ורישום של הצייר ישראל הרשברג ומרבה לצטט ממסורת הציור המערבי. יחד עם זאת, הציורים שלפנינו מרפרפים בין מה שהעין רואה לבין תעתועי זיכרון, בין היאחזות בממש לבין דמיון, בין מצב של ערות ושינה. הם כמו בקעו מעצמם, ללא תכנון או מחשבה תחילה, בעקבות נסיבות שבהן נכנסה בן אור לחנות יד שניה ומבטה נלכד בשמלה אדומה. "איך שנכנסתי לחנות השמלה האדומה משכה את תשומת ליבי בצורה לא מוסברת", היא מספרת, "קניתי אותה מבלי שחשתי צורך למדוד או ללבוש אותה. כשהמוכרת סיפרה לי שהיא הייתה שייכת לסבתה ניצולת השואה התעוררה בי תחושה מיידית שאין כאן מקריות. כשהשמלה בידיי הרגשתי כמו יד מהעבר שנוגעת לי בכתף". סדרת הציורים עליה החלה לעבוד בעקבות אותו צירוף מקרים שהתרחש בשנת 2018 נמשכה חמש שנים תמימות (2023-2018).
הסרט 'הליכה' (2018), אותו הסריטה בפולין, מוצב במרכז התערוכה ומורכב משני מסכים, כשני זמנים שונים אך מקבילים. באחד רואים אישה מבוגרת, צועדת ביערות המושלגים של פולין, בשני זוהי בחורה צעירה שצועדת יחפה בנופי ישראל הצחיחים. שתי הנשים לבושות באותה שמלה אדומה, וההליכות נטולת זמן ותכלית. באמצעות סמיכותן היא מנסה לגשר על פערי הזמן והמקום, כמו ניסיון להיאחז בשולי הזמן. הציורים בתערוכה מציעים מניפת אסוציאציות השזורות זו בזו כמו ספר פתוח. ממדיה האופקיים של העבודה 'מעוף' (2019) מבליטים תנועת מעוף של להקת ברווזים נודדים מארצות החורף. חוויית הנדידה, כתנועה מחזוריות הטבע, שונה בתכלית מההליכה האינסופית שבעבודת הוידאו. מתחתם מצוירות שש סצנות שכמו נלקחו סרט נע. בעבודה 'חלומות של ציפורים נודדות' (2021) מתוארת להקת ברווזים, הפעם מעל דמות ישנה בלב יער. האם לפנינו תיאור של חלום? תחושה דומה חוזרת על עצמה גם בציורים 'מזכרת', 'התערבות', 'התרחשות' ו'שלג ורוד' (2019), כולם מאותו פרק זמן. בעבודות אחרות מאמצת בן אור מוטיבים נוצריים שמהדהדים את מקורותיה בתרבות אירופה: השילוש הקדוש, המטפחת של ורוניק או וריאציות על הצליבה. בעבודה 'מדור לדור' (2021) נראות שלוש נשים ישובות לשולחן ארוך – הסבתא לבושה בשמלה אדומה, האם עירומה והנכדה אוחזת בבד לבן שמדמה את המטפחת של ורוניק, שהפכה מוכרת גם כ"האיקונה האמיתית" (Vera Icon) המסמלת את הנגיעה של הרוח בחומר. באמצעותה מבקשת האמנית לתהות על מהות הדימוי, חמקמקותו והיתכנותו. התייחסות אחרת למסירה בין-דורית נמצאת בעבודה 'שתי עונות' (2021) שבמרכזה הנערה הצעירה לבושה אדום ופניה כלפי הצופה. עבודה אחרת, 'פוליפטיקון של רחמים על פי פיירו דלה פרנצסקה' (2021), מורכבת משלוש יחידות זו מעל זו כטריפטיכון אנכי. במרכזה ניצבת דמות אישה-נערה, ידיה פרושות לצדדים למרגלותיה מסתופפות דמויות (במקור של דלה פרנצסקה זוהי מריה הבתולה עוטה גלימה אדומה כדי לתת מחסה לפשוטי העם). מקורות השראה אחרים המהדהדים בציוריה לקוחים מפרסקאות של פיירו דלה פראנצ׳סקה ומסאצ׳ו, מציורים של אדוארד וויאר וניידקה אקונילי קרוסבי ובציורי מיניאטורות פרסיים.
אן בן אור, ילידת בלגיה. עלתה לארץ בשנת 1990 וכיום מתגוררת בנטף ויוצרת בתל-אביב. בוגרת תוכנית "Master Class" ב Jerusalem Studio School (JSS) בהנחיית ישראל הרשברג. בן אור עוסקת בציור ובשנים האחרונות ציור וקולז'. עבודותיה נעות בין ציורי שמן, לבין קולאז' של בדים מודפסים הנצמדים לחלקים המצוירים בשמן ובין ציור שמן המצויר כולו על בד מודפס. בציורים מופיעים דימויים אנושיים בסיטואציות שונות, משולבים בדוגמאות אורנמנט. בן אור מבקשת ליצור על הבד עולם בו מתרחש היתוך מסתורי בין ניגודים, חומרי יסוד, זמנים ומקומות זרים לכאורה האחד לשני, שנפגשים בגבולות ויוצרים אחדות. בן אור יוצגה על ידי גלריות שונות בארץ ובשנים האחרונות מיוצגת בארץ ובחו"ל על ידי גלריה רוטשילד אמנות, תל-אביב. בעבר יוצגה על ידי גלריית Obsession of art, ברגן, הולנד (2008-2021). השתתפה בתערוכת הפורטרטים השנתית היוקרתיתBP Portrait Award , גלריית הפורטרטים הלאומית, לונדון (2017). השתתפה בתערוכה קבוצתית "ביננו" במוזיאון ישראל (2018). ביריד האמנות Art London ובתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. עבודותיה מצויות באוספים פרטיים רבים בארץ ובעולם.
התערוכה תלווה בטקסט שכתב יניב שפירא.
גלריה רוטשילד אמנות
אן בן אור / לאחוז בשולי הזמן
אוצר: יניב שפירא
20.6.2024-20.7.2024
גלריה רוטשילד אמנות – רחוב מאור משה 2 , תל אביב – הכניסה חופשית
שעות פתיחה: שלישי -חמישי 11:00-18:00 , שישי-שבת 10:00-14:00, ראשון ושני – בתיאום מראש