אי וודאות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. על כך נאמר: "הבלתי צפוי הוא הצפוי ביותר". היקום שלנו נברא מתוך תוהו. מים ושמים הופרדו ונולדה האדמה. אך מאז ומתמיד, עוד משחר ימי האנושות, ניסו בני האדם להילחם בכאוס המאיים לחזור ולהשתלט, ובעיקר ניסו להכניס סדר הגיוני משלהם לתוך כל זה. הם חילקו את השנה לחודשים, את הימים לשעות ואת השעות לחלקיקים זעירים. הם המציאו את מושג הזמן. בראו את המתמטיקה כדי להשתלט על תפיסת מושגים כמו כמות, מבנה, מרחב וכל זה תוך ניסיון מתמיד להכניס הכל לתבניות ודפוסים שניתן להבין.ועדיין, למרות הכל,שולטים בחיינו אי הוודאות, ההפתעה ואי הידיעה המוקדמת אודות מה שעשוי להתרחש. כל מה שנעשה על מנת למנוע, או לנסות לדעת מראש, נדון לכישלון. אי הוודאות היא חלק מחיינו ולכן נאמר שהבלתי צפוי הוא הצפוי ביותר.
אי וודאות – הוא נושא התערוכה המיוחדת, אותה אצר ברוב תבונה וכישרון הצייר והמשורר Arie Rubinovich, ושנפתחה השבוע במשכן לאמנויות הבמה בבית נגלר בחסות בין סגול ובין תכלת – כתב העת הספרותי שעל הוצאתו מנצח, כבר חמש שנים ברציפות, פרופסור Opher Etzion. בתערוכה מוצגים ציורים, רישומים וצילומים של אומנים שונים ולצידם נתלו שירים. טקסטים מרגשים שנכתבו בהשראתם.וכשטקסט מתכתב עם תמונה ושיר, כשמילים מנהלות דיאלוג עם צילום או ציור הם מיצרים ביחד מרחב חדש המזמין פרשנות ייחודית ומרתקת למושג אי וודאות.אין דבר מעניין יותר מאשר לראות כיצד כל יוצר מפענח ומפרש את מושג אי הוודאות ומביע אותו ביצירתו.
לכבוד הוא לי להשתתף בתערוכה זו בצילומים ובשיר שנבחרו להיות מוצגים במשכן.
פתיחת התערוכה בערב יום חמישי 17.6.21 הייתה מרגשת. קהל רב הגיע לאירוע, שהיה ראשון מסוגו לאחר שנת בצורת תרבותית שנכפתה עלינו בגלל מגפת הקורונה. מנהל בית נגלר, דני צייזלר, קידם את פני הבאים בנגינת פסנתר וברך בדבריו את האומנים והאורחים. דברי פתיחה נישאו מפי אוצר התערוכה אריה, דר' נורית צדרבוים ואנוכי ואת הערב חתמו דבריו של עמיקם יסעור. שירים הוקראו על ידי כותביהם והוסיפו גוון לערב.
מוזמנים להגיע לבית נגלר – קריית חיים לצפות בתערוכה ולהתרשם.
