המוטיב המרכזי בתערוכת היחיד החדשה של לינדה הופנגל, "אוקיינוס", הוא מוטיב המעבר והנדידה. עבודותיה מבטאות את כמיהתה לים, המרחב והחופש שהוא מייצג עבורה ורוב הסדרות והעבודות שיצרה עוסקות בנושא ימי כזה או אחר. הסדרה "לקונה" שעוסקת בסירות שיט היוצאות לים, הסדרה "הרפסודות" שכשמה כן הוא, עוסקת ברפסודות שגודלן ומידתן הן של גודל אדם השוכב על הרפסודה השטה לאיטה במים; ויצירתה האחרונה "האוקיינוס" – עבודה אפית וגדולה ששוזרת רצועות מילים שיוצרות גלים קטנים וגדולים ושצפיפות המילים מבטאת את הגוונים הרבים של הים. החומר שאיתו יוצרת לינדה את היצירות שלה יוצר את הפרדוקס שהיא רוצה להעביר. הרפסודה אינה שימושית ורק יוצרת את האשליה של החופש והמרחב, אך ברגע שתיגע במים היא תתפרק. פרדוקס מהסוג הזה אנחנו רואים גם בסירות השיט מהסדרה "לקונה", שהחומר ממנו הן עשויות אינו אטום למים ומבטא את הזמניות הזו שלינדה כל כך מתחברת אליה. לדבריה "הכל בחיים שלנו הוא זמני, אנחנו זמניים וגם החומר שממנו אני יוצרת הוא זמני, הוא מתכלה, הדבר היחיד שיישאר מהעבודות שלי בסופו של דבר הוא רק הרעיון".
ב- 16 באוגוסט תפתח במוזאון הנגב לאמנות, תערוכת יחיד חדשה של האמנית לינדה הופנגל. בתערוכה מוצגות עבודות שנוצרו החל בסוף שנות התשעים אשר מוצגות לראשונה כקומפוזיציה שלמה. הופנגל בונה לעבודות עוד ועוד הקשרים, יוצרת עבורן אילן משפחתי צורני ורעיוני. מוטיב המעבר והנדידה מרכזי באמנות של הופנגל כבר משנות השמונים המאוחרות, קודם שהיה לנושא אקטואלי בסדר היום הפוליטי, הכלכלי, ובאמנות הבינלאומית. הופנגל חוותה הגירה ומסעות – בסוף שנות השמונים היגרה מאוסטרליה לישראל, ולפני עשור יצאה למסע בן שבע שנים, שראשיתו באפריקה והמשכו בארבע שנות הפלגה בים התיכון, באוקיינוס האטלנטי ובקאריביים אך עוד בטרם יציאתה למסע בים חלמה לינדה על המרחב הימי, רוב הסדרות והעבודות שיצרה עוסקות בנושא ימי כזה או אחר. כשנשאלה לגבי המשיכה שלה לים ענתה "אני השתוקקתי למרחב, לחופש, לרצון לא להיות במקום אחד והים, האוקיינוס מבטא את זה בשבילי". ואכן, התערוכה עוסקת במרחב. מצד אחד ישנו המרחב האינסופי והמטפורי של הים ומצד שני המרחב הפיזי של המוזאון. לינדה "השתלטה" על חלל המוזאון והכניסה אליו את הביטוי שלה למרחב. כמעט כל פינה בחללי התצוגה מנוצלת לטובת הצגת העבודות.אך כמו הים גם התערוכה טומנת בתוכה סודות, לא הכל גלוי. כדי לראות את אחת הרפסודות נצטרך להתאמץ ולהסתכל דרך חור הצצה בקיר או להדליק פנס בכדי לראות מה מסתתר בסוף מנהרה אינסופית.
גם כתיבה היא חלק בלתי נפרד מהעבודות של הופנגל. אנחנו יכולים לראות את הכתב או רמז אליו בהרבה מהעבודות המוצגות בתערוכה. כמו העבודות "ללא כותרת (סקיצות לרפסודות)" שעל גבי זכוכית המסגרת כתובות נוסחאות, או העבודה "האוקיינוס" שנוצרה מניירות שיצאו ממכונת כתיבה ישנה וגם השיר "ישנו קו" שכתוב על חלון שמוביל אותנו למנהרה חשוכה. החומר שאיתו יוצרת לינדה את היצירות שלה יוצר את הפרדוקס שהיא רוצה להעביר. הרפסודות, שמונות 700 ריבועים המאפשרים לאדם לשכב על הרפסודה בלי שהמים יגעו בו ולצוף – לא באמת מאפשרות ציפה. החומר ממנו עשויות הרפסודות- חוטים ושערות סוס, נייר פרגמנט וחוטי תיל, לא באמת יכול להביא את האדם לחוף מבטחים. הרפסודה לא שימושית היא רק יוצרת את האשליה של החופש והמרחב, אך בעצם היא זמנית, ברגע שתיגע במים היא תתפרק. "התערוכה "אוקיינוס" חושפת מגוון צורות ביטוי בפיסול וברישום, משלבת בתוכה זיקה לחופש אך גם רצון להיות נטוע, מגלה לנו פרטים אך גם משאירה מקום למסתורין, יש בה שמחה אבל גם הרבה עצב" אומרת נירית דהן אוצרת התערוכה
את התערוכה יזמה ד"ר דליה מנור, מנהלת ואוצרת המוזאון שפרשה בפברואר 2021. בנוסף ליוזמה לתערוכה היא אחראית גם על עריכת הטקסטים לקטלוג שילווה את התערוכה.
אוקיינוס, מוזאון הנגב לאמנות, 16 באוגוסט- 6 בנובמבר
העצמאות 60, באר שבע | טלפון: 08-6993535
שעות פתיחת מוזאון הנגב לאמנות: ימים שני, שלישי וחמישי 16:00-10:00, יום רביעי 19:00-12:00
ימים שישי ושבת 14:00-10:00 כניסה חינם!